סוג  של קנדידה נמצאת בענבים ובתותים
Botrytis cinerea

נפגעת ע"י נענע משולשת 

ונענע רפואית

קנדידה - מה זה בכלל?

קנדידה. זאת כמעט נשמעת כמו מילה גסה. בסך הכל פטריה, אבל מה לי ולה?

האמת על הקנדידה 

קנדידה זוהי פטריית שמר. ישנם בטבע בסביבות 500 סוגים של פטריות, רובן אינן גורמות לנזק גופני ולמחלות. מתוך כמה מאות של זנים, קיימים מעל 20 זנים של פטריות שמר שהן פתוגניות (מעוררות מחלה). המוכרת ביותר היא הקנדידה אלביקנס, אך קיימים עוד הרבה זנים של פטריות פתוגניות כמו קנדידה גלברטה, קנדידה קרוסיי, קנדידה רוגוסה ועוד. עליהם אנחנו מדברים כשעולה המילה הכללית "קנדידה".

בטבע נמצא פטריות במקומות שבהם יש ריקבון. מעניין שמסביב לגידולי סרטן מסויימים גם מוצאים פטריות. כאשר הפטריות נמצאות בטבע, אנחנו מסתדרים איתן מצוין, אבל איך הן מגיעות לתוך הגוף שלנו? ומה קורה ברגע שהן חודרות פנימה?

רוב הפטריות מגיעות אלינו לתוך הגוף דרך האוכל. זה לא נדיר שמתיישבות פטריות על המזון שאותו אנחנו אוכלים. ישנם מזונות שעליהם נפוץ יותר למצוא פטריות כמו אגוזים ושקדים למיניהם, ענבים ומזונות מסויימים שנשמרו בתנאים לא אופטימליים של חום ולחות. לא מומלץ לצרוך מזונות שעליהם התיישבה פטריות, ועם זאת - זה קורה ועדיין זה לא סוף העולם.

אם מערכת העיכול היא תקינה, כמו שהפטריה נכנסה, כך היא תצא, בכיוון אחד, דרך הצואה. לא סתם חלק נכבד ממערכת החיסון שלנו פרושה לאורך מערכת העיכול. רוב הזיהומים מגיעים דרך הפה אל מערכת העיכול ולעיתים משם, אל הדם וכך לכל הגוף. מערכת העיכול בנויה בצורה כזאת שתוכל להגן על עצמה ועל הגוף ממגוון פולשים לא רצויים.

אם מערכת העיכול שלנו היא אינה תקינה, ואינה מתפקדת בצורה אופטימלית, הפטריה שנכנסה עם המזון עלולה להתיישב במערכת העיכול (במעיים) ולהתחיל להתרבות. כאן מתחילות הצרות. כאשר הפטריה נמצאת רק במעיים, היא יכולה לגרום לתופעות שקשורות למערכת העיכול כמו גזים, כאבי בטן ושלשולים ועצירויות לסירוגין. לא אצל כולם יופיעו הסימפטומים האלו. התגובה לפטריות היא אינה זהה אצל כולם. זה לא נגמר כאן. יש לפטריה יכולת לעבור ממערכת העיכול למערכת הלימפה - ומשם לכל הגוף. כך אנחנו רואים שיש פטריות גם באיזורים אחרים בגוף מלבד מערכת העיכול כמו ציפורניים, עור, נרתיק, שלפוחית השתן ועוד.

מה מביא את מערכת העיכול לתפקוד לא תקין?

יש לי תחושה שהתשובה ברורה לך. תזונה לקויה, רוויה במזון מן החי, סוכרים פשוטים ושומנים, סטרס, אנטיביוטיקה ותרופות שונות.

בקיצור, כל מה שלא טוב לנו, טוב לקנדידה, ולכן הרשימה עוד יכולה להתארך.

מקור הצרות שמגיעות מהקנדידה

הקנדידה עצמה לא גורמת לכל כך הרבה בעיות כמו שגורמים הטוקסינים (רעלנים) שהיא מפרישה. הקנדידה מפרישה מעל ל-100 סוגים שונים של טוקסינים. כל קבוצה של טוקסינים משפיעה על מערכת אחרת בגוף. מערכת העצבים, מערכת המין, מערכת החיסון וכו'.  אחד החלקים המרכזיים בטיפול הוא פינוי הטוקסינים מהגוף בצורה יעילה ולכן כבר אז המטופל/ת מרגיש/ה יותר טוב.

איך מרגישים כשיש קנדידה?

הסימפטומים מגוונים ומשתנים בין אחד לאחד.

סימפטומים כללים: עייפות כרונית, תשישות וחולשה, דיכאון, בעיות והפרעות בשינה, גלי חום, עצירות, שלשול, גזים, בטן נפוחה, כאבי בטן, משיכה למתוקים ולבצקים, קוליטיס, אלרגיות למיניהן (קדחת השחת, אלרגיות למזון וכד'), מחלות עור (אקנה, אקזמות וגירודים,Neurodermitis וכד'), מיגרנות, בעיות פוריות של הגבר/האישה, בעיות מחזור (כאבים, דימומים חזקים), כאבי ראש כרוניים, סחרחורת, בעיות פרקים (דלקות, ארטריטיס, כאבי גב ללא סיבה נראית וכד'), היפראקטיביות, קושי בהורדה במשקל, נשירת שיער, בלוטות לימפה נפוחות ועוד. 

כאשר הקנדידה מגיעה אל שאר חלקי הגוף מעבר למעיים, אז הסימנים יופיעו באיברים השונים:

נרתיק ומערכת המין: גירודים, הפרשות ודלקות, פטרייה וגינלית כרונית, קושי להכנס להיריון.

שלפוחית השתן: דלקות כרוניות בשלפוחית השתן.

חלל הפה ובגרון: פטריות על הלשון, על החניכיים ובחלל הפה, צרידות כרונית ודלקות חוזרות בגרון. 

אף: סינוסיטיס כרוני, נזלת כרונית, קדחת השחת. 

עור: אקזמות, גירודים, פצעים מוגלתיים ועוד. 

אזניים: דלקות חוזרות, גירודים, אקזמות והפרשות. 

הטיפל בקנדידה כולל שינוי תזונתי (לא קיצוני), טיפול בצמחי מרפא ותוספי מזון. 

טעויות נפוצות בטיפול בקנדידה

1. הטעות הנפוצה ביותר היא באבחון. הסימפטומים של הקנדידה הם מגוונים ודומים לסימפטומים של מחלות אחרות, לכן לא ניתן לאבחן קנדידה על סמך סימפטומים בלבד. ישנם עוד כלים לאבחון הימצאות קנדידה כמו בדיקות דם, אירידיאולוגיה, ביקום ובדיקת רוק. האמצעים האלו יכולים במקרה הטוב רק להצביע על חשד להימצאות קנדידה במקרה הרע לא לומר לנו כלום.

הקנדידה מתיישבת במעיים ובאזורים שונים בגוף ואותם יש לבדוק. הבדיקה היחידה שיכולה לאבחן הימצאות קנדידה במעיים היא בדיקת צואה. כדי לאבחן קנדידה חיצונית באיברים אחרים כמו לשון, נרתיק וכו' יש לבצע משטח במעבדה. בדיקות המעבדה לא רק אומרות לנו האם יש או אין קנדידה אלא גם נותנות לנו את רמת הזיהום ואת זן הפטריה.

רמת הזיהום הפטרייתי חשובה במיוחד על מנת לדעת האם הטיפול שניתן הוא יעיל. לאחר 3 חודשים של טיפול מבצעים בדיקה נוספת כדי לדעת האם הטיפול יעיל ואכן רמת הזיהום ירדה או האם ניתן להפסיק את הטיפול (אם התוצאה חוזרת שלילית).

2. התייחסות לקנדידה כאל ישות בפני עצמה - הטיפול הוא לא בקנדידה אלא באדם שיש לו קנדידה. הניסיון להשמיד את הקנדידה בלי להתייחס למה שמסביב נידון לכישלון. הטיפול מורכב גם מההתייחסות למערכת החיסון, לרמות סטרס, לפינוי הטוקסינים, להשמדת הפטריה, לתופעות שאינן קשורות לקנדידה שיכולולת להפריע לריפוי וכמובן לגורם שהביא לקנדידה. כאשר מסיימים את הטיפול בקנדידה יש לנקוט באמצעים על מנת שלא תחזור ותתיישב שוב במעיים ובשאר חלקי הגוף. מגוון הסימפטומים משתנה בין מטופל/ת למטופל/ת ובהתאם גם הטיפול משתנה. אף פעם לא ניתן אותו טיפול בדיוק לשני אנשים שונים.

3. הקנדידה חזרה! זאת תלונה שכיחה כאשר מסיימים את הטיפול ללא בדיקת מעבדה שחוזרת עם תוצאה שלילית. מה שגורם לרוב הסימפטומים זה לא הפטריה אלא הטוקסינים שהיא מפרישה. כאשר הטוקסינים מתחילים להתפנות מהגוף כבר אז מרגישים יותר טוב. זה קורה הרבה לפני שהפטריה הושמדה. את הטיפול יש לסיים רק כאשר בדיקת המעבדה להימצאות קנדידה חוזרת שלילית.

4. דיאטת קנדידה קיצונית - העיקרון המרכזי של דיאטת קנדידה בסך הכל אומר: לאכול בריא. לפי זה ניתנות ההנחיות לביצוע. ישנם שינויים קלים בדיאטה בין מטופל/ת למטופל/ת, אבל הבסיס הוא זהה ומאחוריו עומד רציונל, ניסיון ומחקר.  

5. דחיית הטיפול בגלל היריון או הנקה - ניתן לטפל בקנדידה גם בזמן היריון והנקה. דחיית הטיפול עלולה להימשך זמן רב ואיתו עלולה להיות החמרה נוספת במצב. חשוב לפנות לנטורופת/ית שמוסמכ/ת לטפל בקנדידה בזמן היריון והנקה. פירוט על הטיפול בזמן היריון והנקה.

6. פנייה לגורם מקצועי שאינו מוסמך לטיפול בקנדידה - לא כל מטפל מוסמך ספציפית לטיפול בקנדידה. יש לפנות לנטורופת/ית שעבר/ה הסמכה מקצועית לטיפול בקנדידה על מנת לקבל אבחון וטיפול יעיל בקנדידה.