זהו אחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר בשימוש. מקורו במזרח התיכון.
המינים מרווה ריחנית (S. dominica), מרווה משולשת ((S. Fruticosa ונוספים גדלים בארץ ומשמשים ברפואת הצמחים המסורתית של האזור. למרכיב הצמח - Rosmarinic Acid, פעילות נוגדת דלקת ולשמן הנדיף המופק מהמרווה פעילות מחטאת ונוגדת עווית.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המרווה לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול מקומי בדלקות גרון, להפרעות עיכול ולטיפול בתסמינים של גיל המעבר.
חלקי הצמח בשימוש רפואי עלים. מרכיבים פעילים תרכובות פנוליות: - פנולים פשוטים: caffeic acid, rosmarinic acid, labiatic acid -טאנינים (3-7%): (Salviatannin (a condensed catechin - תרכובות פלבונואידיות: salvigenin, luteolin, genkwanin, 6-methoxygenkwanin, hispidulin תרכובות איזופרנואידיות: - מונוטרפנים: cineole, borneol, camphor , pinene, limonene, terpinene, alfa+beta thujone - ססקוויטרפנים: caryophyllene, humulene - דיטרפנים: (picrosalvin (= carnosol - טריטרפנים: beta-amyrin, oleanolic acid, ursolic acid, pomolic acid - סטרולים: stigmasterol, beta-sitosterol חומרים מרירים: diterpene bitters שרפים ואולאורזינים: (resin (5-6% חומצות אורגניות: linoleic acid, linolenic acid, oleic acid, stearic acid, palmitic acid חומצות אמינו: אלנין, טירוזין, סרין ויטמינים: פרו ויטמין A, ויטמין B1, B2, B3, C מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, נתרן, סלניום, כרום, אבץ ומינרלי קורט חומרים נוספים: salvene, salvene esters הצמח מכיל שמן נדיף (1-2.5%) הכולל thujone כמרכיב עיקרי ומגוון תרכובות פיטוכימיות. פעילות רפואית אנטי-בקטריאלי, מחטא (דרכי הנשימה), ממריץ\מניע, מקדם אסטרוגן, מצמת, סופח. התוויות עיקריות: הזעה מוגברת, כאבים ודלקות בגרון, קשיי עיכול עם גזים. משניות: גלי חום של גיל המעבר, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה). רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות לעתים רחוקות יכולה להגרם אלרגיה מקומית כתוצאה ממגע עם מוצרים מהצמח; לא ידועות תופעות לוואי הנגרמות משימוש במינונים רפואיים של הצמח; נטילה פנימית של השמן הנדיף עלולה לגרום לתסמינים הדומים להתקפים אפילפטיים; לא מומלץ להשתמש בצמח משך תקופות ארוכות, עקב תכולה של Thujone בשמן הנדיף ובמיצויים אלכוהוליים; מדד רעילות LD 50: בניסוי בחולדות אשר נערך עם השמן נדיף; 2.6 גרם לכל קילו משקל. הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו, מלבד לצורך עצירת תנובת החלב. |
 | במבט סיני מסורתי |  |
| איכויות פיקנטי, מריר, קריר, יבש. השפעה רפואית מסלק ליחת לחות, מסלק גודש ומפחית הפרשה. - לחות קרה בראש: גודש באף ובסינוסים, נזלת מימית. - לחות בטחול: הפרעות עיכול, יציאות רכות עם ריר. - לחות קרה במחמם תחתון: הפרשות וגינאליות, השתנה מרובה. - הזעת יתר, חלב אם עודף . מעצים את צ'י הטחול, הריאה, הלב והכליה. - חוסר צ'י הטחול והריאה:שלשולים, עייפות כרונית, הזעה מוגברת, קוצר נשימה חולשה חיסונית. - חוסר צ'י הלב והכליה: סחרחורת, שכחנות, בלבול, דיכאון, לחץ דם נמוך. מזין את דם הרחם. - חוסר דם ברחם: וסת מאחר, וסת קלושה, אל וסת, יובש וגינאלי, בעיות פוריות, תסמונת גיל המעבר. מניע צ'י, מטפל במתח וכאב. - תקיעות צ'י הריאות: קוצר נשימה. - תקיעות צ'י המעיים: עווית המעיים, גזים ונפיחות. - תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, וסת לא סדירה. | ||
 |  |
| אופני שימוש ומינונים | |
| טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID. חליטה 4-1 גרם TID. כחלק מפורמולה: 30%-25%. | ||
| |
| מחקרים | |
ניסוי קליני בריטי (2006), שנערך בתנאי סימיון כפול ובוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של עלי הצמח המיובשים במינונים של 300 ו-600 מ"ג על מצב הרוח של 30 משתתפים בריאים. החוקרים השתמשו בשני מדדים הבודקים את מצב המתח והעצבנות. במקביל נבדקה התמצית בתנאי מעבדה ונמצאה כמעכבת את האנזים Acetylcholinesterase וכן את האנזים Butyrylcholinesterase ביחס ישר למינון. שני המינונים הובילו לשיפור בתוצאות המדדים למצב הרוח ומצב המתח. על פי החוקרים, המינון הנמוך נמצא כמפחית עצבנות בעוד המינון הגבוה גרם לערנות מוגברת, הרגשת שלווה ורוגע ושביעות רצון. החוקרים הסיקו כי תוצאות הניסוי מאששות ממצאים קודמים לפיהם הצמח מעכב Cholinesterase וגורם לשיפור מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי לאחר צריכה של מנה חד פעמית בבני אדם צעירים ובריאים.1
ניסוי קליני איראני אקראי שבוקר בפלסבו (2003) מצא כי 60 טיפות ליום של תמצית מהצמח שניתנה למשך 4 חודשים שיפרה את התפקוד הקוגניטיבי של חולי אלצהיימר. כמו כן לא נרשמו תופעות לוואי בקרב קבוצת הניסוי. הניסוי כלל 42 משתתפים (18 נשים, 24 גברים).2
ניסוי קליני איטלקי (1998) בדק את ההשפעה של תערובת צמחית שהכילה תמציות מעלי הצמחים Salvia officianlis ו- Medicago sativa בטיפול בגלי חום בקרב 30 נשים בגיל המעבר. התוצאות הראו כי גלי החום והזעות הלילה נעלמו כליל בקרב 20 נשים (66.7%), בארבעה מקרים חל שיפור משמעותי ובשישה מקרים חלה ירידה בסימפטומים. לא נרשמו תופעות לוואי במהלך הטיפול.3
מחקר קליני עדכני משנת 2013 בדק את הפעילות המצמתת והאנטי בקטריאלית של המרווה הרפואית. נמצאה השפעה משמעותית שביכולתה להפחית את הפרשת הזיעה ואת הריחות הנלווים לה. המחקר נערך על 45 מתנדבות ותוצאותיו הדגימו כי לצמח השפעה המפחיתה את ריח הזיעה בהשוואה למתנדבות שהשתמשו בפלצבו.4
| ||
| |
http://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=418&t=b
Refrences
1. Neuropsychopharmacology. 2006 Apr;31(4):845-52.2. J Clin Pharm Ther. 2003 Feb;28(1):53-9.
3. Minerva Ginecol. 1998 May;50(5):207-11.
4. J Res Med Sci. 2013 Oct;18(10):833-9
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה