וגם כאן בנוסף https://www.tevabari.co.il/Ingredient.aspx צמחי מרפא:  צמחי מרפא א-כ	צמחי מרפא כ-ת
אבגר | Agrimonia eupatoria | Agrimony	כשותית | Humulus lupulus | Hops
אונה דה גטו | ציפורני החתול | Uncaria tomentosa | Una de gato	לבנדר | אזוביון רפואי | Lavendula officinalis | Lavender
אכילאה אלף העלה | Achillea millefolium | Yarrow	לואיזה לימונית | Aloysia triphylla | Lemon Verbena
אכינצאה | קיפודנית | Echinacea spp. | Coneflower	לחך | Plantago spp. | plantain
אנג'ליקה סינית | Angelica sinensis | Dong quai	לימונית | עשב הלימון | Cymbopogon citratus | Lemongrass
אסטרגלוס | קדד קרומי | Astragalus membranaceus	לענה שיחנית/שיבה | Artemisia Arborescens
ארטישוק | קנרס תרבותי (עלים) | Cynara scolymus | Artichoke	לענה מצויה | Arthmisia vulgaris | Mugwort
אשחר | Rhamnus purshiana | Cascara sagrada	מורינגה | Moringa oleifera | Drumstick Tree
בולדו | Peumus boldus | Boldo	מורן שסוע עלים | Viburnum opulus | Cramp bark
בוצין | Verbascum thapsus | Mullein	מליסה רפואית | Melissa officinalis | Lemon balm
בן חרצית | Tanacetum parthenium | Feverfew	מנטה | נענע חריפה | Mentha piperita | Peppermint
בקופה | פשתה שרועה | Bacopa monnieri | Brahmi	מרווה רפואית | Salvia officinalis | Sage
גדילן מצוי | Silybum marianum | Milk thistle	נטופית רפואית | Althea officinalis | Marshmallow root
גוטו קולה | ספלילה | Hydrocotyl (Centella) asiatica | Gotu kola	נים | אזדרכת הודית | Azadirachta indica | Neem tree
ג'ימנמה | Gymnema Sylvestre | Gurmar	נפית החתולים | Nepeta cataria | Catnip
גינקו דו-אונתי | Ginkgo biloba | Ginkgo	סטיביה | Stevia rebaudiana | Candy leaf
געדה מצויה | Teucrium capitatum | Cat-thyme Germander	סימיפיטום | סינפיטון רפואי | Symphytum officinalis | Comfrey
גרסיניה קמבוצ'יה | Garcinia cambogia | Brindall berries	סמבוק שחור | Sambucus nigra | Elder flower
דבקה זיפנית | Galium aparine | Cleavers	סקוטלריה | קערורית סינית | Scutellaria baicalensis
דבקון לבן | Viscum album | Mistletoe	סרפד דו ביתי | Urtica dioica | Nettle
דמיאנה | Turnera diffusa | Damiana	עוזרד | Crataegus Oxyacanthoides | Hawthorn
היביסקוס | Hibiscus sinensis | Roselle	ענבי דוב | Arctostaphylos uva–ursi | Bearberry
היפריקום, פרע מחורר | Hypericum perforatum | St. John’s Wort	פטל אדום | Rubus idaeus | Raspberry
הממליס | Hamamelis virginiana | Witch Hazel	פטריית ריישי | גנודרמה | Ganoderma lucidum | Ling zhi
ויתניה משכרת | Withania somnifera | Ashwagandha	פיגם | רוטה | Ruta graveolens | Rue
ולריאן רפואי | Valeriana officinalis | Valerian	פיליפנדיולה | ספיראה | Filipendula ulmaria | Medowsweet
ורבנה רפואית | Verbena officinalis | Vervain	פסיפלורה | שעונית | Passiflora incarnata | Passion flower
ורדים - פקעות | Rosa Canina | Rose Hip	קוהוש שחור | Cimicifuga racemosa | Black Cohosh
זוטא לבנה | Macromeria fruticosa | White Leaved Savory	קוהוש כחול | Caulophyllum thalictroides | Blue Cohosh
זית/עלי זית | Olea europea | Olive	קלנדולה | ציפורן החתול | Calendula Officinalis | Marigold
זקן תירס | Zea mays | Cornsilk	קמומיל |בבונג | Matricaria recutita | German Chamomile
חומעה צהובה | Rumex crispus | Yellow dock	קנה הבושם | אקורוס קלמוס | Acorus calamus | Sweet Flag
חסת המצפן | Lactuca spp. | Wild Lettuce	רוזמרין רפואי | Rosmarinus officinalis | Rosemary
טבבויה, לאפאשו | Tabebuia impetiginosa | Lapacho	שבטבט | Equisitum arvense | Horseail
טוסילגו פרפרה | Tussilago farfara | Coltsfoot	שוש קירח | ליקוריץ | Glycyrrhiza glabra | Liquorice
טיליה | תרזה | Tilia europea | Lime flowers	שיח אברהם מצוי | ויטקס | Vitex agnus castus | Chasteberry
יופרזיה | עלקלוק | Euphrasia officinalis | Eyebright	שכיזנדרה (שיסנדרה) | Schisandra chinensis
ילקוט הרועים | Capsella Bursa Pastoris | Sheperd’s Purse	שינן/שן ארי שורש | Taraxacum officinalis radix | Dandelion root
כורכום | Curcuma longa | Turmeric	שינן/שן ארי עלים | Taraxacum officinalis folia | Dandelion leaf
כלידוניום | Chelidonium majus | Greater Celandine	תלתן אדום | Trifolium pratense | Red clover

באדום- : צמחים מסוימים הוכנסו לאחרונה ל"רשימה בפיקוח אגף הרוקחות (של משרד הבריאות)

אבגר | Agrimonia eupatoria | Agrimony - ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בשלשולים כרוניים או אקוטיים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: נוף הצמח.

פעילות רפואית: ממריץ מרה, מעודד התחדשות רקמות, מטפל בפציעות (חיצוני), מצמת, נוגד דלקת, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: הרטבת לילה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

התוויות משניות: אבני מרה, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים מהאף, דליפת שתן, דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), הפרשות וגינליות, השתנה תכופה\דחופה, וסת שופעת, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), כיבים בחלל הפה (אפטות), כיב פפטי (אולקוס), נזלת, שלשול (אקוטי), שלשול (כרוני).

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

אונה דה גטו | ציפורני החתול | Uncaria tomentosa | Una de gato - בשימוש ברפואה המסורתית של פרו. ברפואת הצמחים המודרנית משמש הצמח בעיקר כממריץ חיסוני בעל עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קליפת השורש והגזע.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, אנטי-סרטני, מוריד רמות סוכר בדם, ממריץ\משפעל חיסון, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד גידולים ממאירים, נוגד זיהום, נוגד חמצון.

התוויות עיקריות: גידולים ממאירים, מחלות ויראליות (טיפול).

התוויות משניות: דלקת מפרקים ריאומטית (RA), דלקת ריאות, הרפס, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חולשה חיסונית, יבלות ויראליות, יתר סוכר בדם, כיב פפטי (אולקוס), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), סוכרת, סינוסיטיס, סרטן (תמיכה ומניעה), ציסטות, קונדילומות (HPV), קנדידה רב-מערכתית, שפעת והצטננות.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

אכילאה אלף העלה | Achillea millefolium | Yarrow - מין זה מתאפיין במגוון גדול של חומרים פעילים, המקנה לו השפעה רפואית על טווח רחב של בעיות רפואיות במערכות שונות בגוף. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האכילאה לצמח עדין, המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה, פרחים

פעילות רפואית: מוריד חום, מוריד לחץ דם, מחטא (חיצוני), מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מחזק שלפוחית השתן, ממריץ מרה, מייזע, ממריץ\מניע, מריר\ארומתי, מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מצמת, מפחית ליחה, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד קרישה, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, חום גבוה, לחץ דם גבוה.

התוויות משניות: דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים לא תקינים מהרחם, דימומים מהאף, דליפת שתן, דלקת הערמונית, דליות, הפרשות וגינליות, הרטבת לילה, השתנה תכופה\דחופה, וסת שופעת, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, טחורים, טחורים (חיצוני), יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, כיבים בחלל הפה (אפטות), מחלות כליה, מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול), עוויתות שרירים, פציעות (חיצוני), שלשול (אקוטי), תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), תסמונת קדם וסתית (PMS), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

אכינצאה | קיפודנית | Echinacea spp. | Coneflower - זהו צמח ממשפחת המורכבים שמקורו ביבשת אמריקה. השורשים של המין קיפודנית צרת עלים (E. Angustifolia). נחשבים לחלק הפעיל ביותר. שני מינים נוספים של אכינצאה נמצאים בשימוש רפואי: הקיפודנית הארגמנית (E. Purpurea), שפרחיו הם המרשימים ביותר וכל חלקיו נהוגים בשימוש רפואי, לרבות העלים והפרחים. סגולותיו הרפואיות נחשבות חזקות פחות, ומחירו זול באופן יחסי; המין השלישי הוא קיפודנית חיוורת (E. Palida). גם במקרה שלו משתמשים בשורש בלבד למטרות רפואיות.

השימוש לצורכי רפואה בצמח מקורו בילידים של צפון יבשת אמריקה, שכינו אותו 'שורש הנחש', בשל הדמיון שבין שורש האנגוסטיפוליה הכהה לבין נחש. הדמיון הצורני רימז לאינדיאנים על האפשרות להשתמש בו כנגד הכשות נחשים. ואמנם, בשימוש חיצוני נהגו להשתמש בתמציות אכינצאה לטיפול בהכשות נחשים, עקרבים ומיני חרקים שונים. מרקחות של הצמח שימשו גם לנגעים בעור, לריפוי פצעים, אקנה, פריחות ופטריות. בנוסף, השתמשו בו לשיכוך כאבים ולטיפול בדלקות ובזיהומים, בסיפיליס, בטיפוס, בדיזנטריה ובטפילי מעיים אחרים, בזיהומי דם חמורים, בדלקת קרום המוח וכנוגד זיהום כללי. למרות שלפחות 12 שבטי אינדיאנים עשו בצמח שימוש מורכב, אין בידי ההרבליסטים כיום מידע מדויק לגבי אופן הכנת והרכבת הפורמולות הספציפיות ששימשו לכל אחד מהנגעים. עם זאת, ידוע כי האינדיאנים שמו דגש על שימוש בתמציות המערבות חלקים שונים של צמחים ממינים שונים, וכמעט לעולם לא השתמשו בחלק אחד בלבד.

הרופאים האקלקטים של סוף המאה ה-19, שהתמחו בשילוב רפואת צמחים מסורתית ברפואה מדיצינית מערבית, הם שייבאו את האכינצאה למערב לאחר שלמדו מהאינדיאנים כיצד להכין ממנה מרקחות שונות.

באמצע המאה ה-20 החלו לחקור את הצמח באופן מדעי, בעיקר בגרמניה ובארה"ב. החוקר הידוע ביותר של הצמח היה הגרמני ואגנר, שהוכיח לראשונה, ב- 1988, כי תמצית הצמח אחראית לעלייה ניכרת בפעילות המערכת החיסונית אצל עכברים. באנליזות כימיות שנערכו בהמשך על מיני הצמח השונים, בודדו עשרות חומרים פעילים, שלגבי כל אחד מהם הוכחה פעילות ספציפית של עירור והמרצת מערכת החיסון האנושית. מאז מחקריו של ואגנר פורסמו מאות מחקרים על הצמח, הנחשב לנחקר ביותר מבין צמחי המרפא. פרסום המחקרים ותוצאותיהם החיוביות הפכו את האכינצאה לנפוץ ביותר בשימוש. סתגלנותו הגבוהה של הצמח לתנאי אקלים וקרקע שונים הופכת אותו לזמין ביותר, ולזול באופן יחסי. רפואת הצמחים המודרנית מייחסת לאכינצאה עוצמת פעילות בינונית, והיא משמשת בעיקר לטיפול במחלות זיהומיות. בניגוד לדעה הרווחת, הצמח אינו מיועד על פי רוב לשימוש מניעתי או ארוך טווח.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש, עלים, פרחים - בהתאם למין שבשימוש.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, מאלחש (חיצוני), מחטא (דרכי הנשימה), מחטא (דרכי השתן), מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ\מניע, ממריץ\משפעל חיסון, משכך כאבים, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום.

התוויות עיקריות: זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, מחלות ויראליות (טיפול), שפעת והצטננות.

התוויות משניות: אקנה, אקנה (חיצוני), ברונכיטיס (אקוטי), גודש לימפתי, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דלקת אוזניים (חיצוני), דלקת הכבד (אקוטי), דלקת ריאות, הליקובקטר פילורי, הרפס, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, טפילים חד-תאיים, כאבים ודלקות בגרון, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), כימותרפיה (תמיכה), מחלות לב דלקתיות (פרי\מיוקרדיטיס), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), נזלת, סינוסיטיס, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), פציעות (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (HPV), קונדילומות (חיצוני), קנדידה רב-מערכתית.

הריון והנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון וההנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

 

אנג'ליקה סינית | Angelica sinensis | Dong quai - אחד מכינויו הרבים של הצמח הוא "הג'ינסנג הנשי", שהוענק לו על שום פעילותו המאזנת והמזינה של המערכת ההורמונלית הנשית. הוא משמש ברפואה הסינית המסורתית מזה אלפי שנים להקלה בכאבי מחזור ובתופעות הידועות היום כ- PMS. ברפואה זו הוא מקוטלג כ"מעצים דם" (Blood Tonic). ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האנג'ליקה הסינית לצמח עדין, והוא משמש בה בעיקר לטיפול במגוון בעיות רפואיות שמקורן במערכת ההורמונלית הנשית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש.

פעילות רפואית: מאזן\מזין מערכת הורמונלית (נשים), מחזק איברי רבייה (נשים), ממריץ מרה, ממריץ\מחמם, ממריץ קיבה, ממריץ\משפעל חיסון, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, מקדם אסטרוגן, מריר\ארומתי, משלשל עדין, משפר זרימת דם היקפית, משפר תנובת חלב אם, נוגד עווית (רחם), נוגד קרישה.

התוויות עיקריות: אנמיה, חוסר איזון הורמונלי (נשים), כאבי מחזור.

התוויות משניות: אוסטיאופרוזיס, אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אנורקסיה נרווזה, דלקת הכבד (כרוני), הנקה (תמיכה), חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי ביוץ, כבד שומני, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ליקויי פוריות (נשים), מגרנה, מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול), נשירת שיער, עצירות, שחלה פוליציסטית, שחמת הכבד, תסמונת קדם וסתית (PMS).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

 

אסטרגלוס | קדד קרומי | Astragalus membranaceus – מותווה כצמח מפתח לחיזוק מערכת החיסון. למניעה/טיפול במחלות וירליות כרוניות כמו הפטיטיס, CMV, EBV, HIV וכו' להתקררויות תכופות, עייפות, חוסר תאבון ושלשולים, לחיזוק מערכת החיסון במחלת הסרטן לפני/אחרי טיפול כימותרפי.

זהו אחד הצמחים המחזקים (Tonics) החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית. הצמח נאסף בר וגדל כגידול מסחרי בעיקר באזור מחוז שנחאי אשר בסין. באופן מסורתי התייחסו אל אסטרגלוס כצמח המחזק את ה- Wei Qi, המושג המקביל, במידה מסויימת, למערכת החיסון ברפואה המודרנית. להבדיל מג'ינסנג, אסטרגלוס אינו ממריץ ומחמם יתר על המידה ומתאים יותר לטיפול באנשים צעירים ואקטיביים.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב האסטרגלוס לצמח עדין המתאים לשימוש ארוך טווח ולטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש.

פעילות רפואית: אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מחזק, משפר זרימת דם היקפית, ממריץ\משפעל חיסון, מפחית ליחה, נוגד אנמיה, נוגד חמצון, נוגד שלשול.

התוויות עיקריות: חולשה חיסונית, מחלות ויראליות (מניעה), תסמונת העייפות הכרונית (CFS).

התוויות משניות: אלרגיות, אנמיה, אסטמה, ברונכיטיס (כרוני), גיל מבוגר (תמיכה), דלקת הכבד (כרוני), החלמה (תמיכה), הרפס, חולשת מערכת העיכול, כושר ריכוז לקוי, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, נזלת, פיברומיאלגיה, צניחת איברים, קדחת השחת, קנדידה רב-מערכתית, קשיי עיכול (דיספפסיה), שלשול (כרוני), תשישות וחולשה.

אזהרות: עלול להחמיר מצבי עצירות, לא ללקיחה בעת מחלה פעילה, הצמח עשוי להפחית יעילות תרופות מדכאות חיסון.

הריון והנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההיריון וההנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

   

בחזרה לרשימת הצמחים

   

ארטישוק | קנרס תרבותי (עלים) | Cynara scolymus | Artichoke – הארטישוק משמש ברפואה עוד מימי קדם. הוא מקובל כגידול תרבותי בארצות רבות ומשתייך למשפחת המורכבים. זהו צמח רב שנתי, שמוצאו באגן הים התיכון. בישראל ובמזרח התיכון גדל המין קנרס סורי Cynara syriaca, אשר שימש, יחד עם מינים נוספים, בעיקר Cynara cardunculus - כמקור להכלאות שיצרו את המין קנרס תרבותי.

הצמח מוזכר במקורות יווניים ורומיים עתיקים, כצמח מאכל וכצמח לריפוי מחלות כבד. יוחסו לו תכונות של המרצת הפרשת מיצי מרה וכן תכונות משתנות. המרפאים האקלקטים של סוף המאה ה-19 בארה"ב השתמשו בו כמשתן וכאלטרטיבי, לטיפול בשיגרון, שיגדון (גאוט), צהבת ומיימת. באירופה שימש הצמח כמעודד זרימת מיצי מרה, כמשלשל וכמשתן.

ברפואת הצמחים המודרנית מוגדר הצמח כבעל פעילות מתונה ומתאים לשימוש לפרקי זמן ממושכים. ברפואה זו משתמשים בו בעיקר כמגן על הכבד וכמפחית רמות כולסטרול בדם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים  

פעילות רפואית: מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, משלשל עדין, משקם\מגן כבד, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי).

התוויות: יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, ליקויים בתפקודי הכבד. אבני מרה, אלרגיות, דלקת הכבד (כרוני), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), יתר סוכר בדם, כבד שומני, עצירות, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), קשיי עיכול (דיספפסיה), שחמת הכבד, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

 

אשחר | Rhamnus purshiana | Cascara sagrada - עץ זה מקורו בצפון אמריקה (אורגון, וושינגטון, צפון קרוליינה). קליפתו נאספת באביב ובתחילת הקיץ ומאוחסנת לתקופה של לפחות שנה לפני השימוש, על מנת לסלק מרכיבים לא רצויים.

ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית המשמש בעיקר לטיפול בעצירות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קליפת הגזע.

פעילות רפואית: משלשל אקטיבי, ממריץ ייצור מרה והפרשתה.

התוויות עיקריות: עצירות.

הריון: למרות שאין ראיות המקשרות שימוש בצמח עם נזק לעוברים, מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו, ובמיוחד במהלך הטרימסטר הראשון.

הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו אך ורק תחת פיקוח מקצועי.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

    

בולדו | Peumus boldus | Boldo - ברפואת הצמחים המודרנית ידוע הבולדו כצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לניקוז הכבד ובפורמולות הרזיה. יתרונו הגדול בכך שאינו מגביר את התיאבון למרות היותו כולגוג רב עוצמה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מעודד הרזיה, מרגיע, משלשל עדין, משתן נפח, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: אבני מרה, הרזיה (תמיכה), עצירות.

התוויות משניות: אי-שקט, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, ליקויים בתפקודי הכבד, קשיי עיכול (דיספפסיה).

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בוצין | Verbascum thapsus | Mullein - המין V.Sinuatum (בוצין מפורץ) נפוץ בישראל ומשמש ברפואה המסורתית של האזור באופן דומה לשימוש במין האירופאי. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הבוצין לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים, פרחים.

פעילות רפואית: מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מרכך\מלחלח, נוגד דלקת.

התוויות עיקריות: ברונכיטיס (אקוטי), דלקת אוזניים (חיצוני), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה.

התוויות משניות: ברונכיטיס (כרוני), גירוי ואדמומיות בעיניים (חיצוני), דלקת עיניים (חיצוני), דלקת ריאות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, טחורים (חיצוני), נזלת, פיסורה (חיצוני), פציעות (חיצוני), שיעול יבש, שפעת והצטננות.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בן חרצית | Tanacetum parthenium | Feverfew - בשנים האחרונות התעורר עניין רב בצמח, בעקבות מחקרים אשר הצביעו על יעילותו בטיפול במיגרנה ובדלקות מפרקים ריאומטיות. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח פעילות מתונה והוא נחשב לספציפי לטיפול במיגרנות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מוריד חום, מייזע, ממריץ מרה, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, משכך כאבים, נוגד דלקת.

התוויות עיקריות: חום גבוה, מגרנה.

התוויות משניות: אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), כאבי מחזור, כאב ראש (אקוטי).

אזהרה: להיזהר באם נוטלים נוגדי קרישה! לחלק מהאנשים יכול לגרום לדפיקות לב מהירות ואז יש להפסיק לקיחת הצמח. אסור לשימוש באנשים בעלי רגישות ידועה לצמחים ממשפחת המורכבים. אין להשתמש בצמח בתקופת הריון או הנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

בקופה | פשתה שרועה | Bacopa monnieri | Brahmi - הצמח ידוע ומקובל ברפואה האיורוודית זה מאות בשנים. יש המבלבלים בינו לבין הספלילה (Hydrocotyl asiatica) משום שלשניהם תכונות דומות, ולעתים מכונים שניהם בשם האיורוודי Brahmi.

באופן מסורתי השתמשו בהודו בצמח לטיפול באסטמה, בצרידות ובאיבוד הקול, וכן לטיפול בהתמוטטות עצבים ובאפילפסיה וכמחזק עצבי ולבבי. עוצמת פעילותו מתונה והוא מתאים לשימוש לטווח ארוך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה

פעילות רפואית: אדפטוגן, מחזק\מזין מערכת העצבים, מרגיע, משפר תפקוד מנטלי, נוגד חרדה, נוגד פרכוסים.

התוויות עיקריות: זיכרון לקוי, חולשת מערכת העצבים, חרדה, כושר ריכוז לקוי, שיטיון (דמנסיה).

התוויות משניות: כפיון (אפילפסיה), מתח מתמשך (סטרס), נדודי שינה (אינסומניה), תשישות וחולשה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

   

גדילן מצוי | Silybum marianum | Milk thistle – צמח המגן על הכבד ועל תאי הכבד. פעילות רפואית: ממריץ מרה, משלשל עדין, משקם\מגן כבד, נוגד חמצון.

גדילן מצוי | Silybum marianum | Milk thistle - ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין ונטול רעילות בעל השפעה מורכבת על תפקודי הכבד, עם דגש על הגנה מפני גורמים רעלניים שונים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: זרעים.

פעילות רפואית: ממריץ מרה, משלשל עדין, משקם\מגן כבד, נוגד חמצון.

התוויות עיקריות: דלקת הכבד (אקוטי), דלקת הכבד (כרוני), ליקויים בתפקודי הכבד.

התוויות משניות: כבד שומני, כימותרפיה (תמיכה), עצירות, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, הפטיטיס, ליקויים בתפקודי הכבד. כבד שומני.

נטילת זרעים במרתח – אפקט איטי, אך יעיל. עדיפות לשימוש בכמוסות.

     

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

 

גוטו קולה | ספלילה | Hydrocotyl (Centella) asiatica | Gotu kola - ברפואה המסורתית ההודית (איורוודה), משמש הצמח (Brahmi) לטיפול באפילפסיה, בסניליות, בהזדקנות מוקדמת, באבדן שיער ובמחלות עור ומין. הצמח זוכה בשנים האחרונות להתעניינות רבה, בעיקר בשל השפעתו המעוררת והמחזקת, בדומה לג'ינסנג הקוריאני.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הספלילה לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המותווה בעיקר לטיפול בחולשה ובתשישות פיזית ומנטלית. הצמח מתאים לשימוש ארוך טווח.

פעילות רפואית: אדפטוגן, מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ בלוטת התריס, מעודד התחדשות רקמות, משפר תפקוד מנטלי, נוגד דיכאון, נוגד דלקת, נוגד חרדה.

התוויות: מתח מתמשך (סטרס), שיטיון (דמנסיה), תשישות וחולשה. אי-שקט, אקזמה (חיצוני), אקנה (חיצוני), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), היפראקטיביות, זיכרון לקוי, חבורות (חיצוני), חולשת מערכת העצבים, חרדה, כאבי מפרקים\שרירים, כושר ריכוז לקוי, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, עגבת, פציעות (חיצוני), צרעת, שיגרון (ראומטיזם), תת תריסיות.

    

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

ג'ימנמה | Gymnema Sylvestre | Gurmar - צמח מוביל לטיפול בסכרת! מחזק ומשקם תאי לבלב, מגביר ייצור, איכות, הפרשה וספיגת אינסולין, אנטי דיאבטי והיפוגליקמי, מותווה בעיקר לסוכרת סוג 2 אך גם לחולים תלויי אינסולין (מפחית צריכת תרופות היפוגליקמיות וכן מפחית הצורך במתן אינסולין). מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מעודד הרזיה, מפחית תיאבון, מפחית תשוקה למתוק.

ברפואה ההודית המסורתית מקובל הצמח עוד מימי קדם כתרופה למחלת הסוכרת. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבחירה הראשונה בטיפול בסוכרת ומיוחסת לו עוצמת פעילות מתונה. הג'ימנמה מתאימה לשימוש פרקי זמן ממושכים, ולקבלת מלוא ההשפעה יש להשתמש בה 6-12 חודשים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מעודד הרזיה, מפחית תיאבון, מפחית תשוקה למתוק, משפר תפקודי לבלב.

התוויות עיקריות: יתר סוכר בדם, סוכרת.

התוויות משניות: הרזיה (תמיכה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, תיאבון יתר, תשוקה למתוק.

רגישות, תופעות לוואי, התוויות נגד: לא קיימים דיווחים על אודות רגישות או תופעות לוואי; הצמח בטוח ביותר לשימוש גם במינונים גבוהים; עקב פעילותו ההיפוגליקמית של הצמח יש לנקוט זהירות בטיפול בנוטלים אינסולין או תרופות אחרות (Glipizide, Glyburide) המיועדות לטיפול במחלת הסוכרת. מחקרים מראים כי שימוש משולב בצמח ובתרופות אלו הצריך התאמה במינוני התרופות.

הערה: חולים הנוטלים תרופות יש לקחתו רק לאחר היוועצות עם נטורופת/הרבליסט קליני.

אופן לקיחה: רצוי – כחלק מפורמולה. חליטה: 2-5 גרם, 3 פעמים ליום.

עם לקיחת הצמח יש לנטר את הסוכר בכל פעם.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

 

גינקו דו-אונתי | Ginkgo biloba | Ginkgo - זהו עץ העשוי להגיע לגובה 30-40 מטר ומוצאו בסין וביפן. הוא צומח גם בחלקים של צפון אמריקה. ברפואה הסינית שימשו פירות העץ כחומר מחזק (Tonic) וכמפיג מצבים של ליחה מזה אלפי שנים. ברפואת הצמחים המודרנית עושים שימוש בעלים בלבד. הם נחשבים לבעלי עוצמת פעילות בינונית, ומותווים בעיקר לטיפול בבעיות שמקורן בליקויים במערכות העצבים והדם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מחזק כלי-דם, מחזק\מזין מערכת העצבים, משפר זרימת דם היקפית, משפר זרימת דם מוחית, משפר תפקוד מנטלי, נוגד חמצון, נוגד פרכוסים, נוגד קרישה.

התוויות עיקריות: אלצהיימר, זיכרון לקוי, שבץ מוחי (החלמה ומניעה).

התוויות משניות: גיל מבוגר (תמיכה), דיכאון, חולשת מערכת העצבים, טנטון, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), כושר ריכוז לקוי, יתר קרישות הדם, כפיון (אפילפסיה), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ניוון רשתית העין, סחרחורות (ורטיגו), שיטיון (דמנסיה).

רגישות, תופעות לוואי, התוויות נגד: יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים הסובלים מהפרעות בקרישת הדם; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות פרכוסים. יש להפסיק שימוש בצמח 3 ימים לפני הליכים כירורגיים בשל סיכון לדימום מוגבר והפחתה אפשרית של יעילות תרופות הרדמה.

אין להשתמש עם תרופות נוגדות קרישה כגון אספירין, קומדין, הפרין.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

געדה מצויה | Teucrium capitatum | Cat-thyme Germander - שימושים ברפואה עממית ופולקלור. "געדה", פירושו בערבית "המתולתלת", אכן עליה גלוניים ומתולתלים שמריחם המתקתק אי אפשר להתעלם. הגעדה היתה ידועה בסגולותיה הרפואיות כבר מימי קדם. גם היום ממלא הצמח תפקיד חשוב ברפואה העממית, בזכות התכולה הגבוהה של שמן אתרי, הפעיל נגד חיידקים.

שתיית תה, שחלטו בו כמה עלי געדה מצויה, נחשבת לתרופה הטובה ביותר למיחושי בטן, לחום ולהצטננות. כמו כן, הגעדה המצויה מומלצת מאוד כתרופה לבחילות בעת ההריון, להקלת כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי, נגד סוכרת, קצרת ותולעים במערכת העיכול.

השם געדה מקורו בערבית. מקור השם הערבי הוא בצורת העלים, המסולסלים-משוננים. מג'עד בערבית פירושו מסולסל. הגעדה נחשבת ל'מלכת" צמחי המרפא של ארץ-ישראל, ומזכירים אותה בנשימה אחת עם המרווה המשולשת והאזוב המצוי.

רפואה עממית: שתיית תה, שחלטו בו כמה עלי געדה מצויה, נחשבת לתרופה הטובה ביותר למיחושי בטן, לחום ולהצטננות. כמו כן, הגעדה המצויה מומלצת מאוד כתרופה לבחילות בעת ההריון, להקלת כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי, נגד סוכרת, קצרת ותולעים במערכת העיכול.

אופן השימוש: כתבלין לתה, חולטים גבעול בן 4-5 עלעלים לכוס תה. כמרתח, מבשלים 4 כפות גדושות עלים ירוקים, או יבשים, בליטר מים. מתקבל מרתח מריר מאוד. שותים 3-4 כוסות ביום. מומלץ לטיפול בסוכרת, בחילות בעת ההריון, להקלה במקרה של כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי.

לטיפול בקצרת ובהצטננות - מבשלים 50 גר' עלים בליטר מים. עם עליית האדים, יוצרים אוהל מגבת מעל הראש וקולטים את האדים אל דרכי הנשימה. דרך נוספת לטיפול בכאבים ובחולשה בעת המחזור החודשי ובתקופת ההריון היא לאכול ביצים שטוגנו יחד עם עלי געדה כתושים. הכמות - גרם אחד של עלים כתושים לביצה אחת.

שייך לרשימת הצמחים הרעילים ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

גרסיניה קמבוצ'יה | Garcinia cambogia | Brindall berries - ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה) משמש הצמח לטיפול במחלות מפרקים ממקור ריאומטי ומטבולי ובהפרעות עיכול. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הגרסיניה לצמח עדין המותווה לשימוש ארוך טווח. השפעתו תורגש בתוך כחודש ותגיע לשיאה בתוך 3-6 חודשים. הוא משמש בעיקר בתכשירים המיועדים לטיפול ברמות גבוהות של שומנים בדם ולהרזיה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרי.

פעילות רפואית: מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מעודד הרזיה, מפחית תיאבון.

התוויות עיקריות: הרזיה (תמיכה), יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, תיאבון יתר.

התוויות משניות: דיכאון, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), מגרנה, קשיי עיכול (דיספפסיה).

הריון והנקה: אינו מתאים לשימוש בתקופות אלו.

שייך לרשימת הצמחים הרעילים ואסור למכירה

בחזרה לרשימת הצמחים   

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

דבקה זיפנית | Galium aparine | Cleavers - הדבקה הזיפנית משמשת זה מאות שנים ברפואה העממית של אנגליה. חוקר צמחי המרפא ג'ון ג'רארד (1597) מספר על הנשים האנגליות אשר נהגו לבשל נזיד דבקה בכדי שלא ישמינו. במרכז אירופה ובארצות הבלקן נוהגים להכין מהדבקה משרה לניקוי העור. בן המאה ה-17, ניקולאס קולפפר, מחשובי ההרבליסטים הבריטיים של העולם הישן, מציין את הצמח כמחזק את הכבד וכמנקה את הדם. בכך הוא מסייע בשמירת בריאות הגוף בזמן חילופי עונות. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הדבקה למתמיר (אלטרטיבי) עדין, בעל אפיניות (משיכה) לבלוטות הלימפה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מנקז לימפתי, מצמת, משלשל עדין, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי).

התוויות עיקריות: גודש לימפתי, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס.

התוויות משניות: אקזמה, אקנה, דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), פיברומיאלגיה, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

דבקון לבן | Viscum album | Mistletoe - מוצאו של צמח טפילי זה באירופה, והוא גדל על גבי עצים נשירים, בעיקר עצי פרי וצפצפות. הצמח מבצע פוטוסינתיזה בעצמו, אך את המים והמינרלים הוא מושך מהפונדקאי ולכן הגדרתו הבוטנית המדויקת הינה צמח המי-פרזיטי (חצי טפילי).

ברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובתופעות של עוררות יתר של מערכת העצבים. במהלך השנים האחרונות הוקדש מחקר רב להשפעתו הרפואית בסוגים שונים של מחלות ממאירות, ומיוחסת לו השפעה מעכבת על התפשטות הגידול הסרטני. ברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובתופעות הקשורות לעוררות יתר של מערכת העצבים. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קצוות ענפים צעירים

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, ממריץ\משפעל חיסון, מרגיע, נוגד עווית, נוגד גידולים ממאירים, נוגד פרכוסים.

התוויות עיקריות: לחץ דם גבוה, סרטן (תמיכה ומניעה).

התוויות משניות: דופק מואץ (טכיקרדיה), חרדה, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), כפיון (אפילפסיה).

הריון: אין להשתמש בצמח בתקופה זו עקב הנוכחות של רכיב המעורר התכווצויות של הרחם בשם טירמין. הנקה: אין להשתמש בצמח בתקופה זו.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

דמיאנה | Turnera diffusa | Damiana - צמח נפוץ במקסיקו, בוליביה וטקסס. שיח נשיר המתנשא עד לגובה מטר אחד. העלים בהם נעשה השימוש הרפואי, משוננים ובעלי ריח חזק וטעם מריר. משתמשים בהם במקסיקו כתה והעישון שלהם משרה שלווה ומצב רוח טוב. הצמח ידוע כמעורר ומשפר את התפקוד המיני.

שימושים רפואיים: מצבי חרדה על רקע מיני. דיכאון קל, אפיסת כוחות, תשישות עצבים. בעיות עיכול הקשורות בהפרעות רגשיות בעיות בתפקוד המיני, אימפוטנציה. כאבי מחזור, איחור מחזור, כאבי ראש בזמן מחזור. לעצירות. דלקות בדרכי השתן. לפרוסטטה מוגדלת (לצמח השפעה המעלה את רמת הטסטוסטרון).

התוויות נגד: בזהירות - עלול להחמיר סימפטומים אצל הסובלים מחרדות.

אודות עישון דמיאנה כתחליף לטבק

בחזרה לרשימת הצמחים

היביסקוס | Hibiscus sinensis | Roselle – שיח רב שנתי גבוה, בעל זנים רבים ופרחים צבעוניים וגדולים. משתמשים בעלים, בפרחים, בזרעים ובשורשים. בעלים ובפרי יש תכולה גבוהה של ויטמין C, הפרחים עשירים בחומר אנטי בקטריאלי ופלבונואידים - נוגדי חימצון חזקים.

במרבית הזנים נעשה שימוש ברפואה המערבית, הסינית והאיורוודית.

נוגד עוויתות רחם ומפחית דימומים, לכאבי מחזור ולמחזור כבד. נחשב למשפר מראה עור ומחזק שיער.

ברפואה ההודית, צמח זה נחשב לקדוש, למנקה דם ולב גם פיסית וגם רוחנית וכמשפר ריכוז במדיטציה.

שימושים רפואיים: אנטי בקטריאלי, מכווץ, משתן, מסייע לעיכול, משלשל מתון, מעורר תיאבון, מוריד חום.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

היפריקום | פרע מחורר/מנוקב | Hypericum perforatum | St. John’s Wort - לפרע היסטוריה ארוכה של שימוש רפואי מתועד היטב. בעת העתיקה שימש לטיפול בכוויות, בהכשות נחש ובפציעות. בימי הביניים יוחסו לצמח סגולות ריפוי מופלגות, עד כדי שהתפרש כצמח מכושף בעל השפעה על רוחות רעות, בדומה לקדוש הנוצרי יוחנן הקדוש – ומכאן שמו העממי. הזיקה בין הפרע המחורר ובין הקדוש הנוצרי התחדדה מול מועד פריחתו של הצמח, החל בחודש יוני: ב-24 לאותו חודש מציינים הנוצרים את יום הולדתו של הקדוש יוחנן.

אבות הרפואה, היפוקרטס, דיוסקורידס וגלנוס המליצו על שימוש בצמח; פאראצלזוס, רופא, כימאי ופילוסוף שוויצרי שחי במאה ה-16, טען כי הפרע עולה על כל התרופות והרופאים. השימוש המסורתי בצמח כלל טיפול בדיכאון, בחרדה, באי שקט, בהפרעות רגשיות של גיל המעבר, בהיסטריה, בפציעות בעמוד השדרה, בכאבי עצבים ועוד.

במדינות מערביות רבות משמשות תרופות קונוונציונלית שאינן אלא מיצויים של פרע מחורר, לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה. בגרמניה, למשל, רופאים רושמים פרע בתדירות גבוהה פי כמה מזו של תרופות סינתטיות לטיפול בדיכאון. גם בישראל החלה משווקת לאחרונה תרופה קונוונציונלית שאינה אלא תמצית יבשה תקנית של הצמח.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הפרע לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית המתאים לשימוש ארוך טווח בהפרעות של דיכאון וחרדה כמו גם בטיפול במחלות ויראליות ובפגעי עור.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה ופרחים.

חשוב לציין, כי מועד הקטיף משמעותי לתכולת המרכיבים הפעילים בצמח: הכמות המרבית של פלבנואידים (rutin, hyperin, quercetin, quercitrin) בעלים נמצאת אז בשיא הפריחה. לעומת זאת, הכמות המרבית של פלבונואידים בתפרחות מתהווה בעת היווצרות ניצני הפריחה. הכמות נופלת בחדות עם הבשלת הפריחה.

פעילות רפואית: אנטי-ויראלי, מחזק שלפוחית השתן, מחזק\מזין מערכת העצבים, מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ\משפעל חיסון, מרגיע, נוגד דיכאון, נוגד חרדה.

התוויות עיקריות: דיכאון, מחלות ויראליות (טיפול), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

התוויות משניות: אקזמה (חיצוני), דליפת שתן, הרטבת לילה, הרפס, השתנה תכופה\דחופה, חולשת מערכת העצבים, חרדה, טחורים (חיצוני), כאבי מפרקים\שרירים (חיצוני), נדודי שינה (אינסומניה), פציעות (חיצוני), שפעת והצטננות.

אזהרה: אין לקחתו במקביל לתרופות פסיכיאטריות קונבנציונליות, אין לקחתו עם תרופות להורדת לחץ דם, תרופות נוגדות קרישה ותרופות לאפילפסיה.

יש להימנע מנתינת כמויות גבוהות מהצמח לאנשים שנחשפים לשמש או לקרינה אולטרה-סגולה מאחר והצמח מגביר את רגישות העור לשמש.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

בחזרה לרשימת הצמחים    

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"                                              

הממליס | Hamamelis virginiana | Witch Hazel - מוצאו של הצמח בארה"ב ובקנדה. תכונתו הרפואית הבולטת ביותר של ההממליס הוא יכולת הצימות הגבוהה שלו (Astringent). תודות לריכוז גבוה של טאנינים, המקרישים ומשקעים חלבונים ברקמות ריריות ופצועות, יוצר ההממליס שכבת מגן על פני הרירית או הרקמה הפגועה. בדרך זו הוא מקהה את תחושת הגירוי, מעכב תהליכים דלקתיים, ויוצר שכבה בלתי חדירה כלפי רוב הגורמים המזהמים וכלפי רעלנים (טוקסינים) רבים.

מנגנון פעולה זה הופך אותו לאחד מצמחי הבחירה לטיפול חיצוני בבעיות של טחורים ופיסורה וזה, אמנם, הייעוד העיקרי שמועידה לו רפואת הצמחים המודרנית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קליפת הגזע. לעתים גם העלים וקצות הענפים.

פעילות רפואית: מחזק כלי-דם (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מצמת, נוגד דלקת, סופח, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: טחורים (חיצוני), פיסורה (חיצוני).

התוויות משניות: דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), וסת שופעת, פציעות (חיצוני), שטפי דם (חיצוני), שלשול (אקוטי).

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

ויתניה משכרת | Withania somnifera | Ashwagandha - הצמח, ממשפחת הסולניים, נפוץ במזרח התיכון ובחלקים הסאב-טרופיים של הודו. הוא נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה), ומכונה גם "הג'ינסנג ההודי". למרות תפוצתו הרחבה בישראל אין תיעוד לשימוש רפואי בשורשיו ברפואה המסורתית של האזור, אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו.

השימוש הרפואי נעשה בשניים מחלקי הצמח: שורש הוויטניה משמש כאדפטוגן וכמאתן מן המעלה הראשונה. ייחודו בכך שהוא ניחן גם בהשפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית. רמז לכך ניתן לקבל גם משמו. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לשורש עוצמת פעילות מתונה והוא מקובל מאד לחיזוק נפשי וגופני.

העלים רעילים למדי ומיועדים לשימוש חיצוני בלבד. הם נחשבים לאחד מן התכשירים הצמחיים היעילים ביותר כנגד זיהומים פטריתיים שונים.

פעילות רפואית: אדפטוגן, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי*, מגביר תיאבון, מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ\משפעל חיסון, מעורר יצר מיני, מרגיע, משפר תפקוד מיני, נוגד אנמיה, נוגד גידולים ממאירים, נוגד דלקת.

התוויות עיקריות: אין אונות (אימפוטנציה), אנמיה, חולשה חיסונית, יצר מיני ירוד, מחלות אוטואימוניות, מתח מתמשך (סטרס), פטרת בעור (חיצוני)*, תשישות וחולשה.

התוויות משניות: אי-שקט, ברונכיטיס (כרוני), גידולים ממאירים, גיל מבוגר (תמיכה), דלקת הכבד (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), החלמה (תמיכה), זיכרון לקוי, חולשת מערכת העיכול, חולשת מערכת העצבים, יבלות ויראליות (חיצוני)*, יובש וגינלי, כושר ריכוז לקוי, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מחלות ויראליות (מניעה), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), נדודי שינה (אינסומניה), ספירת זרע נמוכה, סרטן (תמיכה ומניעה), פסוריאזיס, קונדילומות (חיצוני)*, שיגרון (ראומטיזם), שיטיון (דמנסיה), שפיכה מוקדמת, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תפקוד מיני לקוי.

* העלים, בשימוש חיצוני בלבד.

   

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

ולריאן רפואי | Valeriana officinalis | Valerian - לצמח מיוחס שימוש מסורתי ארוך שנים ומתועד היטב לטיפול בבעיות מערכת העצבים, ובעיקר בהיסטריה, בחרדה, באי-שקט ובהפרעות שינה. הוא מכיל מספר רב של חומרים פעילים אשר פועלים באופן שונה על מערכת העצבים. חוקרים רבים מחזיקים בדעה שפעולתו הכוללת של הצמח תלויה בשילוב שבין ההשפעות של החומרים השונים, כך שבידוד ונטילת מרכיב פעיל אחד לא יביאו אותן התוצאות כמו בנטילת מוצר המכיל את כל מרכיבי הצמח.

לוולריאן מיוחסת עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קנה שורש, שורש.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, מחזק\מזין מערכת העצבים, מעכב עצבי, מרגיע, מרומם, משכך כאבים, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית, נוגד עווית (שרירים).

התוויות עיקריות: אי-שקט, חרדה, נדודי שינה (אינסומניה).

התוויות משניות: הלם (טראומה), חולשת מערכת העצבים, טיקים, כאבי בטן עוויתיים (Colic), לחץ דם גבוה, מגרנה, מתח מתמשך (סטרס), עוויתות שרירים, פלפיטציות.

הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות לעוברים.

הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו, אולם יש לנקוט זהירות בשימוש.

אזהרה: שימוש ארוך טווח במינונים גבוהים (5 גרם ליום) עלול לגרום לתסמיני גמילה במידה שהטיפול אינו מופסק באופן הדרגתי. יש לנקוט זהירות בנהיגה במהלך 3 השעות שלאחר נטילת הצמח.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

ורבנה רפואית | Verbena officinalis | Vervain - ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח פעילות מתונה, והוא מותווה לטיפול ארוך טווח במצבים של חוסר איזון נפשי, ובעיקר במצבים דיכאוניים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מחזק\מזין מערכת העצבים, מייזע, ממריץ מרה, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ קיבה, מרגיע, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: דיכאון, חולשת מערכת העצבים, חוסר חלב אם.

התוויות משניות: אי-שקט, חוסר תיאבון (אנורקסיה), מגרנה, עצירות.

הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

ורדים, פרי ורד הכלב (קרוי גם פקעות) | Rosa Canina | Rose Hip - פקעות הורדים הם הפירות  של סוג  מסויים של ורדים, תרמילים המכילים זרעים. טעמם חמצמץ והם מהווים מקור מצויין לויטמין C ופלבנואידים. בהגדרתו הבוטנית, ורד הוא שיח בר הגדל באקלים קריר, בעיקר על אדמה הררית וטרשית, מקורו בהרי האנדים בצ'ילה, אך הוא גדל גם באירופה וברחבי העולם.

צמח רוז היפ גדל גם בארץ, בעיקר על אדמה הררית וטרשית, ומצוי ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה.

"מי הוורדים", המופקים מעלי הכותרת, משמשים ברפואה העממית לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.

שמן זרעי רוז היפ - נפוץ בתחום הקוסמטיקה הטבעית. בעל סוגולות המטיבות עם עור הפנים המשיבות לו את החיוניות והזוהר וכן בטיפול בעור מקומט ועייף וכמגן מפני נזקי שמש. בנוסף מסייע בטיפול בעור רגיש, אלרגיה בעור, אקנה, היפר-פיגמנטיציה וצלקות.

פעילות רפואית: ממריץ חיסוני, פעילות הנוגדת חיידקים, וירוסים ופטריות, אנטי דלקתי המעקב תהליכי חימצון בגוף וכתוצאה מכך פעילות נוגדת הזדקנות, נוגד אלרגיה. בשימוש פנימי וחיצוני.

התוויות: שיפור תפקוד מערכת החיסון, טיפול בבעיות הקשורות במערכת הנשימה, דלקת מפרקים שיגרוניות - Osteoarthritis, שיפור זרימת הדם, חולשת הכליות ודלקת בשלפוחית השתן, טיפול במגוון בעיות עור- בשימוש חיצוני.

שימוש נוסף בפקעות הרוז-היפ הוא בתחום המזון: במי ורדים משתמשים לבישול ואפיה ומהפקעות ניתן לייצר ריבות מצוינות וכמובן - אין לשכוח את תה פקעות הורדים הטעים והבריא. 

 

בחזרה לרשימת הצמחים

זוטא לבנה | Macromeria fruticosa | White Leaved Savory -  צמח בעל תכונות אנטי בקטריאליות, מסייע בעיכול ומכיח, לטיפול בכאבי בטן, בשיעול, בהצטננות, לחיזוק הגוף, להורדת לחץ דם, לריפוי מחלות לב ולניקוי הרחם לאחר הלידה. מרתח מעלי הצמח משמש לריפוי פצעים, דלקות עינים ועור, כוויות ולהפגת ריח רע מהפה.

רפואה עממית: אצל ערביי ארץ-ישראל נחשב הצמח לאחד התבלינים המשובחים ביותר לתה. תה זה מקובל ברפואה העממית לטיפול בכאבי בטן, בשיעול, בהצטננות, לחיזוק הגוף, להורדת לחץ דם, לריפוי מחלות לב ולניקוי הרחם לאחר הלידה. מרתח מעלי הצמח משמש לריפוי פצעים, דלקות עינים ועור, כוויות ולהפגת ריח רע מהפה.

לשמן האתרי תכונות יחודיות, יש המייחסים לו השפעה על יכולת הנביטה של צמחים אחרים וכן השפעה רעילה על חרקים מסוימים ואף על פרעושים.

פעילות רפואית: לצמח מיוחס שילוב של שלוש תכונות רפואיות חשובות – חיטוי, כיוח ונוגד עוויתית.

זהו צמח בעל השפעה מרגיעה, המורידה את רמת המתח בגוף, אך משאירה את האדם פעיל ורענן. הצמח משמש לטיפול בעיקר בבעיות הקשורות במערכת העצבים, העיכול והנשימה. הוא מתאים למצבי מתח, חרדות וחוסר שקט כללי, בעיקר כאשר קיימים כיווצים ועוויתות במערכת העיכול והנשימה.

ניתן להשתמש בזוטא בהצלחה במקרים של מערכת עיכול רגישה, במקרים של קיבה עצבנית, שלשולים ובחילות, במיוחד אם הם באים מרקע נפשי-רגשי.

 

זית/עלי זית | Olea europea | Olive - ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הזית לצמח עדין, המותווה בין השאר לטיפול בבעיות מטבוליות הכוללות רמות גבוהות של סוכר ויתר לחץ דם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מרחיב עורקים כליליים, משתן מטבולי, נוגד חמצון.

התוויות: יתר סוכר בדם, לחץ דם גבוה, סוכרת. זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, שיגדון (גאוט), תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

זקן תירס | Zea mays | Cornsilk – מדובר בתפרחת הנקבית של התירס המצוי, הנמנה עם משפחת הדגניים.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב זקן התירס לצמח עדין המותווה לטיפול בבעיות דרכי השתן.

פעילות רפואית: משתן, למצבי דלקת וזיהום בדרכי השתן, גירוי בדרכי השתן, הרטבת לילה - לחיזוק השלפוחית, בעיות כליות, אבנים בדרכי השתן, מחלות כליה כרוניות, בלוטת ערמונית מוגדלת, דלקת בבלוטת הערמונית, לטיפול בבצקות והצטברות נוזלים, מתאים כחלק מטיפול ביתר לחץ דם.

התוויות: אבנים בדרכי השתן, אבנים בכליה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי). בצקות, דלקת הערמונית, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

חומעה צהובה | Rumex crispus | Yellow dock - ברפואת הצמחים המודרנית מסווגת החומעה כצמח אלטרטיבי בעל עוצמת פעילות בינונית, המותווה בעיקר לטיפול במחלות עור כרוניות דוגמת פסוריאזיס.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש

פעילות רפואית: ממריץ ייצור מרה והפרשתה, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי).

התוויות עיקריות: עצירות, פסוריאזיס.

התוויות משניות: אבני מרה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), סרפדת, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

הריון: על אף העדר ראיות המצביעות על נזק או על רעילות לעוברים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.

הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו, אולם יש לעשות כן תחת פיקוח מקצועי בלבד.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

חסת המצפן | Lactuca spp. | Wild Lettuce - מוצאו של הצמח באירופה ובאסיה. המין L. virosa (חסת הבר) גדל באירופה, בעוד שבארץ גדל בר המין L. serriola (חסת המצפן). שניהם משמשים למטרות רפואה באופן דומה.

המיץ החלבי (Latex) בעלי הצמח נקרא Lactucarium, ומיוחסת לו השפעה מרגיעה על מערכת הנשימה בדומה לקודאין ולמורפין, אולם בעוצמה חלשה יותר. אין חשש לסבילות ולהתמכרות וניתן להשתמש בצמח לפרקי זמן ארוכים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבעל עוצמת פעילות בינונית והוא מותווה בעיקר לטיפול בבעיות הנובעות מפעילות יתר של מערכת העצבים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאבים, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית, נוגד שיעול.

התוויות עיקריות: נדודי שינה (אינסומניה), שיעול מגורה\עוויתי.

התוויות משניות: אי-שקט, ברונכיטיס (כרוני), היפראקטיביות, חרדה, מתח מתמשך (סטרס), עוויתות שרירים, שיעול יבש.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

  

טבבויה, לאפאשו | Tabebuia impetiginosa | Lapacho - זהו עץ בעל פריחה סגולה הנפוץ ביערות הגשם של פרגוואי, ארגנטינה וברזיל. תה המופק מהצמח שימש משך מאות שנים ברפואה העממית של שבטים שונים בדרום אמריקה לטיפול במגוון מחלות, ביניהן סוגים שונים של סרטן. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, והוא נחשב לאחד הצמחים האנטי ויראליים היעילים ביותר שבשימוש רפואה זו. ה-FDA האמריקני אישר בשנת 1981 את הלאפאשו כבטוח לשימוש.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קליפת הגזע הפנימית.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, ממריץ\משפעל חיסון, משכך כאבים, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד אנמיה, נוגד דלקת, נוגד זיהום, קוטל תולעי מעיים.

התוויות עיקריות: גידולים ממאירים, מחלות ויראליות (טיפול), קנדידה רב-מערכתית.

התוויות משניות: אנמיה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), הרפס, חולשה חיסונית, טפילים חד-תאיים, יבלות ויראליות, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, סרטן (תמיכה ומניעה), פטרת בעור, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (HPV), תולעי מעיים.

הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. נשים המנסות להתעבר, מוטב שלא ישתמשו בצמח.

     

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

טוסילגו פרפרה | Tussilago farfara | Coltsfoot - זהו צמח אירופי ממשפחת המורכבים, אשר פרחיו הצהובים והעלים המופיעים לאחר הפריחה משמשים למטרות רפואיות. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המותווה בעיקר להקלה ולטיפול סימפטומתי בשיעולים ובמחלות דרכי הנשימה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים, עלים.

פעילות רפואית: מחטא (דרכי הנשימה), מכייח מרכך, ממריץ\משפעל חיסון, מרכך\מלחלח, נוגד דלקת, נוגד עווית (מערכת נשימה), נוגד שיעול, סופח.

התוויות עיקריות: ברונכיטיס (אקוטי), ברונכיטיס (כרוני), שיעול יבש, שיעול מגורה\עוויתי.

התוויות משניות: אסטמה, דלקת ריאות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, שעלת.

הריון והנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופות אלו.

שייך לרשימת הצמחים הרעילים ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

טיליה | תרזה | Tilia europea | Lime flowers - ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין, המתאים לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: תפרחת ולעתים גם העלים.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, מייזע, מצמת, מרגיע, משתן נפח, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: חום גבוה, לחץ דם גבוה.

התוויות משניות: חרדה, מתח מתמשך (סטרס), שפעת והצטננות.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

יופרזיה | עלקלוק | Euphrasia officinalis | Eyebright - ברפואת הצמחים המודרנית נחשב היופרזיה לצמח עדין במיוחד, המתאים לטיפול בילדים. הוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים המערבים ליחה ודלקת של מערכת הנשימה העליונה והעיניים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מצמת, משקם\מזין רקמות ריריות, נוגד דלקת, סופח.

התוויות עיקריות: גירוי ואדמומיות בעיניים (חיצוני), קדחת השחת.

התוויות משניות: זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, נזלת, סינוסיטיס.

הריון והנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופת ההריון וההנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

ילקוט הרועים | Capsella Bursa Pastoris | Sheperd’s Purse - צמח עשבוני נפוץ ממשפחת המצליבים, הגדל באזורים רבים באירופה, באפריקה ובאסיה. הוא נאסף למטרות רפואיות בסיום תקופת הפריחה ועם הבשלת הפירות הקטנים בעלי המראה הייחודי, אשר נתן לצמח את שמו. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות עדינה והוא ניתן לנטילה לפרקי זמן של עד שלושה חודשים בעת הצורך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מחטא (דרכי השתן), ממריץ\מניע, מצמת, נוגד דלקת, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: דימומים לא תקינים מהרחם, וסת שופעת, לידה (תמיכה)*.

התוויות משניות: דימומים מהאף, הפרשות וגינליות, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), טחורים (חיצוני), כאבי מחזור, כיב פפטי (אולקוס), פציעות (חיצוני), שלשול (אקוטי).

* הצמח מותווה לעצירת הדימום, כיווץ הרחם ועזרה בפליטת השלייה בתום תהליך הלידה.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

כורכום | Curcuma longa | Turmeric - צמח הכורכום שימש למטרות רפואה, כמזון, כתבלין וכפיגמנט במשך אלפי שנים. מקור הצמח בהודו ובדרום מזרח אסיה, וכיום הוא נפוץ בארצות רבות נוספות. הכורכום משתייך למשפחת הזנגביליים, והוא קרוב משפחתם של הג'ינג'ר וההל.

ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה) מקובל הכורכום מאד לטיפול בהפרעות עיכול, לטיהור ולחיזוק כללי, ואילו הסינים מסווגים אותו בעיקר כצמח המחזק ומניע את הדם. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הכורכום לצמח עדין, המתאים לשימוש ארוך טווח ומניעתי לטיפול בטווח רחב של בעיות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קנה שורש.

פעילות רפואית: אנטי-סרטני, מגביר תיאבון, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ מרה, ממריץ קיבה, ממריץ\מניע, מעודד התחדשות רקמות, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, משפר זרימת דם היקפית, משקם\מגן כבד, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד קרישה.

התוויות: דלקת מפרקים ניוונית (OA), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), סרטן (תמיכה ומניעה). אי-סדירות מחזור חודשי, בחילות, דלקת הכבד (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס\דרכי המרה, חולשת מערכת העיכול, יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, יתר שומנים בדם, כבד שומני, כיב פפטי (אולקוס), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, פציעות (חיצוני), קשיי עיכול (דיספפסיה), שחמת הכבד, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

כלידוניום | Chelidonium majus | Greater Celandine - הכלידוניום משתייך למשפחת פרג האופיום, ומוצאו באירופה. הטינקטורה מופקת מן הצמח הטרי. ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח כספציפי לטיפול בכל בעיות כיס המרה, וכן לטיפול (פנימי וחיצוני) בבעיות עיניים. לצמח מיוחסת עוצמת פעילות חזקה ויש לנהוג זהירות בשימוש.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: נוף הצמח הטרי.

פעילות רפואית: אנטי-סרטני, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, מרגיע, משלשל עדין, נוגד דלקת, נוגד זיהום, נוגד עווית, נוגד עווית (מערכת נשימה).

התוויות עיקריות: אבני מרה, דלקת כיס\דרכי המרה, דלקת עיניים, דלקת עיניים (חיצוני).

התוויות משניות: אסטמה, בחילות, ברונכיטיס (כרוני), גירוי ואדמומיות בעיניים (חיצוני), חוסר תיאבון (אנורקסיה), יבלות ויראליות (חיצוני), ירוד (קטרקט), יתר כולסטרול, יתר לחץ תוך עיני (גלאוקומה), כאבי בטן עוויתיים (Colic), כבד שומני, מגרנה, סרטן (תמיכה ומניעה), עצירות, קוצר נשימה, שיעול מגורה\עוויתי, תסמונת המעי הרגיז (IBS).

הריון והנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון וההנקה.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

   

כשותית | Humulus lupulus | Hops - זהו צמח מטפס ממשפחת הקנביים. מוצאו באנגליה, שם הוא נפוץ גם כגידול מסחרי.

הוא נחשב למריר-ארומתי (Aromatic bitter), תכונה המקנה לו השפעה מיטיבה על העיכול. בנוסף, משמש הצמח גם כמרגיע עצבי, והוא נחשב לאחד מצמחי הבחירה לטיפול בהיפראקטיביות. מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים נקביים.

פעילות רפואית: אנטי-סרטני, מדכא יצר מיני (גברים), מוריד לחץ דם, ממריץ מרה, מעכב עצבי, מקדם אסטרוגן, מרגיע, מריר\ארומתי, משכך כאבים, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, משרה שינה, נוגד חמצון, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: כאבי בטן עוויתיים (Colic), נדודי שינה (אינסומניה), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

התוויות משניות: אוסטיאופרוזיס, אי-שקט, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), היפראקטיביות, חוסר חלב אם, חרדה, יובש וגינלי, לחץ דם גבוה, מגרנה, מתח מתמשך (סטרס), סרטן (תמיכה ומניעה), עוויתות שרירים, עוררות מינית מופרזת (גברים), עצירות, פלפיטציות, קרי לילה, קשיי עיכול (דיספפסיה), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

   

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

לבנדר | אזוביון רפואי | Lavendula officinalis | Lavender - צמח ריחני ירוק עד ממשפחת השיפתניים, הצומח לגובה של כ- 1 מטר. עליו צרים וצבעם ירוק-אפרפר, הפרחים סגלגלים-כחולים ורכובים על גבעול ארוך ושעיר. מקורו באזורים ההרריים של אירופה הים-תיכונית. גדל באופן אופטימאלי באדמה יבשה ובגבהים שבין 700-1400 מטר מעל פני הים. הפריחה מתרחשת בחודשי הקיץ.

כיום הצמח מגודל באופן מסחרי בכל רחבי העולם, כאשר היצרניות העיקריות הן בולגריה, צרפת, קרואטיה ורוסיה. קיימים כ- 30 מיני לבנדר, אשר מביניהם הלבנדר הצרפתי נחשב כאיכותי ביותר ובעל חשיבות רבה במיוחד לתעשיית הבשמים.

מקור השם לבנדר במילה הלטינית "Lavare" שפירושה: לרחוץ. היוונים והרומאים נהגו לרחוץ באמבט פרחי לבנדר.

עיקר שימושיו של הלבנדר כיום הינם כשמן נדיף ארומתרפי וכן בתעשיית הבשמים והקוסמטיקה. עם זאת, השימוש בחליטות ותמציות של הצמח עדיין מקובל בשימוש ההרבליסטי. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים

פעילות רפואית: מפיג גזים, מרגיע, נוגד דיכאון, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: כאבי בטן עוויתיים (Colic), כאב ראש (אקוטי), קשיי עיכול עם גזים.

התוויות משניות: אי-שקט, דיכאון, נדודי שינה (אינסומניה).

   

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

לואיזה לימונית | Aloysia triphylla | Lemon Verbena - צמח בעל ארומה לימונית חזקה, משמשת להכנת משקאות מרעננים ומוסיפה טעם נעים לחליטות של צמחי מרפא. צמח בעל השפעה מתונה: מרגיע, משכך עוויתות מעיים, מוריד חום.

לואיזה טובה לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, לטיפול בדלקות גרון, ולטיפול בדלקות במערכת השתן.מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי לואיזה מכילה כמות גבוהה של נוגדי חמצון המסייעים להתמודדות למגוון בעיות רפואיות.

העלים של הלואיזה טובים לגירוי התיאבון וכנגד בעיות של עצירות. בנוסף הם נחשבים למרגיעים במקרים של עצבנות, הפרעות שינה וגם הצטננות. יש לצמח זה גם השפעה חיובית במקרים של בעיות בבלוטת הערמונית, והוא טוב מאוד גם נגד דלקת בגרון.

מחקר מדעי שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון אף טען כי הלואיזה הלימונית יכולה להרוג תאים סרטניים.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

  

לחך | Plantago spp. | plantain - ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הלחך לצמח עדין המתאים לטיפול בילדים. הוא מותווה בעיקר לטיפול בשיעולים, בדימום ובמצבים שונים המאופיינים בהפרשה עודפת של ליחה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מחזק שלפוחית השתן, מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מצמת, מרכך\מלחלח, משקם\מזין רקמות ריריות, נוגד אלרגיה, נוגד דלקת, סופח.

התוויות עיקריות: ברונכיטיס (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, שיעול יבש, שיעול ליחתי.

התוויות משניות: הרטבת לילה, השתנה תכופה\דחופה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), טחורים, נזלת, סינוסיטיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

לימונית | עשב הלימון | Cymbopogon citratus | Lemongrass- מחטא, נוגד נגיפים, נוגד חיידקים נוגד פטריות, דוחה חרקים, משכך כאבים ומאלחש, מחזק טונוס שרירים, מפרק הצטברות חומצה לקטית בשריר, מחזק ומגמיש כלי דם, משפר זרימת דם, ממריץ תפקוד עצבי, מרומם, מעורר חיסון, משקם לאחר מחלה, מעורר תיאבון, ממריץ פעילות מערכת עיכול, ממריץ פעילות מערכת לימפתית, משתן, נוגד חמצון, מוריד חום, מכווץ קל, מעודד תנובת חלב בהנקה.

התוויות: עוויתות שרירים, המרצת והכנת השרירים לפעילות ספורטיבית, הרפיה ושיכוך כאב לאחר פעילות ספורטיבית, מחלות נגיפיות, שפעת, חיזוק ותמיכה לאחר מחלה. קשיי עיכול, טחורים, מעי רגיז, בצקות, צלוליטיס, כאבי ראש, יעפת (Jet lag).

עשב לימון משמש לשיפור מראה העור והציפורניים ולבריאותם הכללית. מחקרים הראו כי ל עשב לימון השפעות נוגדות סרטן ואף מורידות כולסטרול. למרכיבים בשמן עשב הלימון סגולות נוגדות חיידקים.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

   

לענה שיחנית/שיבה | Artemisia Arborescens - רפואה עממית: ברפואה העממית היא משמשת כתרופה לטיפול בעודפי חומצה בקיבה, באבנים בכליות, לחיזוק שורשי השיער, נגד תולעים בבטן, חולשה, חוסר תיאבון, שלשול ובחילות ולהסדרת המחזור החודשי.

אופן השימוש: דרך השימוש הפשוטה ביותר היא, לחלוט קמצוץ עלי לענה שיחנית בכוס תה, להמתין דקה-שתיים ולשתות. תה זה יעיל נגד כאבי בטן, חולשה, חוסר תיאבון, שלשול ובחילות.

תולעים בבטן: חולטים ענף לענה בכוס מים רותחים, משהים את הענף כ-5 דקות במים, מסננים, ושותים את התה אחרי צום ממושך, לפחות של חצי יום.

למחזור חודשי: להסדרת המחזור החודשי אצל נערות, ונגד כאבים והתכווצויות לא-סדירות, מכינים תה משתי כפיות עלים חלוטים בחצי ליטר מים, ממתיקים בדבש ושותים.

משרת עלים לחפיפת השיער: חולטים 5 חופני עלים בליטר מים ומשרים במשך שבוע. מסננים וחופפים את הראש במרתח. יעיל מאוד לחיזוק שורשי השיער ונגד נשירת שערות. 

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים" 

בחזרה לרשימת הצמחים

לענה מצויה | Arthmisia vulgaris | Mugwort - הצמח גדל באירופה ובאסיה והוא מקובל בשימוש ברפואה המסורתיות של תרבויות שונות. ברפואה הסינית המסורתית משמש הצמח לטיפול פנימי במגוון בעיות של מערכת העיכול, וכן לייצור של מוקסה לשם טיפול חיצוני בחימום. בהשוואה ללענת האבסינת, ללענה המצויה טעם מר פחות ולכן היא מקובלת פחות לטיפול במחלות של המרה ומערכת העיכול. היא יותר מקובלת לטיפול באמנוריאה ובטפילי מעיים. ברפואה המסורתית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מגביר תיאבון, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, ממריץ\מניע, מפיג גזים, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, מריר\ארומתי, משלשל עדין, נוגד דיכאון, קוטל תולעי מעיים.

התוויות עיקריות: אל-וסת (אמנוריאה), תולעי מעיים.

התוויות משניות: אבני מרה, אי-סדירות מחזור חודשי, אנורקסיה נרווזה, בחילות, דיכאון, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כבד שומני, עצירות, קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה.

הריון והנקה: הצמח אסור בשימוש בתקופות אלו.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

מורינגה | Moringa oleifera | Drumstick Tree - מקורו של צמח המורינגה בהודו, שם הוא גדל ומשמש באופן מסורתי אלפי שנים לטיפול במגוון מחלות, דלקות חיצוניות ופנימיות ולתגבור תזונתי.

לפי תורת הרפואה ההודית המסורתית, תורת האיור-ודה (Ayur-veda), משמש המורינגה לריפוי כ- 300 מחלות. במדינות מרכז אפריקה משמש הצמח לתגבור תזונתי באזורים נכשלים ולטיפול בנשאי HIV . צמח המורינגה עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים שונים, מינרלים וחומצות אמינו.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

התוויות עיקריות: טיפול בסכרת, טיפול בדלקות פרקים (ובמיוחד גאוט), טיפול בריאומטיזם, טיפול בבריחת סידן, חיזוק מערכת החיסון, ניקוי הגוף מרעלים וממתכות כבדות, קטילת פרזיטים ותולעים במעיים, תמיכה בזמן הקרנות וכימותרפיה, טיפול בחוסר תאבון אצל ילדים ומבוגרים, תחליף תזונתי לעלים ירוקים אצל ילדים.

התוויות משניות: טיפול בדלקות מעיים, דלקות חניכיים, הגדלה ודלקת של בלוטת הערמונית, מחלות עור, מחלות דרכי הנשימה, כאבי ראש, מיגרנות ועוד. הצמח מאושר על ידי משרד הבריאות.

   

  

מורן שסוע עלים | Viburnum opulus | Cramp bark - מוצאו של שיח זה בצפון ארצות הברית ובקנדה. הוא מקובל מאד על הרבליסטים מסורתיים ומודרניים ומיוחסת לו השפעה מאזנת על תפקוד מערכת העצבים האוטונומית. המורן נחשב לצמח עדין והוא מותווה בעיקר לטיפול בכאבים עוויתיים שמקורם במערכת הרבייה הנשית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קליפת הגזע.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאבים, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), נוגד עווית (שרירים).

התוויות עיקריות: כאבי מחזור, לחץ דם גבוה, עוויתות שרירים.

התוויות משניות: אנדומטריוזיס, הפרשות וגינליות, כאבי ביוץ, לידה (תמיכה), צירי לידה מוקדמים, שמירת הריון (חשש מהפלה).

הריון: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו. הצמח משמש באופן מסורתי למטרות של מניעת הפלה והכנה ללידה. הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

מליסה רפואית | Melissa officinalis | Lemon balm - מוצאה של המליסה במזרח התיכון ובמערב אסיה, משם התפשטה לרוב חלקי העולם. לשמן הנדיף שבעלי הצמח ארומה וטעם לימוניים, ההופכים את הצמח לאחד מן האהודים מבין צמחי התבלין המשמשים לחליטה.

לאורך הדורות שימשה המליסה ברפואה המסורתית של עמים רבים, כצמח מחזק שביכולתו לרפא בעיות רפואיות רבות. הצמח יועד בעת העתיקה לטיפול בבעיות נשים ובבעיות עצבים כנדודי שינה (אינסומניה), פרכוסים, עוויתות, כאבי ראש, פלפיטציות, מיגרנות, כאבי שיניים, הצטננות, הכשות חרקים ואפילו גידולים.

"מי מליסה כרמליתיים" שמשו כתרופת-על לכל המחלות. מקור המשקה בנזירי המסדר הכרמליתי שנוסד במאה ה-13 על הר הכרמל, ומשם נפוץ לרחבי האימפריה הצלבנית. המשקה התבסס על תמציות אשר הופקו ממליסה, לימון, ציפורן, קינמון, כוסברה, מיורן ואנג'ליקה. הוא שימש בעיקר כמרגיע, לטיפול בבעיות של פעילות יתר של מערכת העצבים.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המליסה לצמח עדין המותווה לטיפול בהפרעות עיכול, וכן בבעיות שמקורן בפעילות יתר של בלוטת התריס ומערכת העצבים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: אנטי-ויראלי, מחזק\מזין מערכת העצבים, מייזע, מעכב בלוטת התריס, מפיג גזים, מרגיע, מרומם, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: אי-שקט, דיכאון, קשיי עיכול עם גזים, תריסיות יתר.

התוויות משניות: הרפס (חיצוני), חרדה, נדודי שינה (אינסומניה), עוויתות שרירים, פלפיטציות, תסמונת המעי הרגיז (IBS).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

מנטה | נענע חריפה | Mentha piperita | Peppermint - הנענע ידועה כאחד מצמחי התבלין הנפוצים ביותר בשימוש. מוצאה באירופה

ובחצי האי הבריטי, והיא צמח גינה נפוץ למדי ברחבי העולם. השימוש בה לצורכי רפואה מתועד היטב ברפואות המסורתיות של עמים רבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנענע לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול בבעיות מערכת העיכול.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מאלחש (חיצוני), מחטא (דרכי הנשימה), מייזע, מכייח ארומתי, ממריץ מרה, מפיג גזים, נוגד בחילה, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: בחילות, כאבי בטן עוויתיים (Colic), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

התוויות משניות: אבני מרה, בחילות הריון, ברונכיטיס (אקוטי), גיהוקים ושיהוקים, הקאות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, כאבים ודלקות בגרון, עוויתות שרירים, קשיי עיכול עם גזים, שפעת והצטננות.

אופן השימוש : בדרך כלל בחליטה, לפתיחת דרכי הנשימה באינהלציה.

התוויות נגד: הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מריפלוקס (החזר ושטי). הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. לפי מקורות מסוימים הצמח אינו מתאים לשימוש בתקופה זו עקב תכונותיו ממריצות הרחם (אמנוגוג). לפי מקורות אחרים ניתן להשתמש בצמח גם בתקופה זו.

הנקה: השימוש בעלים אפשרי בתקופה זו, אולם השימוש בשמן הנדיף אסור בהחלט.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

מרווה רפואית | Salvia officinalis | Sage - זהו אחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר בשימוש. מקורו במזרח התיכון. שמה הלועזי (salvia=הצלה) מעיד על החשיבות שיחסו לשימוש בצמח. המינים מרווה ריחנית (S. dominica), מרווה משולשת ((S. Fruticosa ונוספים גדלים בארץ ומשמשים ברפואת הצמחים המסורתית של האזור. למרכיב הצמח - Rosmarinic Acid, פעילות נוגדת דלקת ולשמן הנדיף המופק מהמרווה פעילות מחטאת ונוגדת עווית. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המרווה לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול מקומי בדלקות גרון, להפרעות עיכול ולטיפול בתסמינים של גיל המעבר.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, מחטא (דרכי הנשימה), ממריץ\מניע, מקדם אסטרוגן, מצמת, סופח.

התוויות עיקריות: הזעה מוגברת, כאבים ודלקות בגרון, קשיי עיכול עם גזים.

התוויות משניות: גלי חום של גיל המעבר, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), הפחתת חלב אצל נשים מיניקות..

הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו, מלבד לצורך עצירת תנובת החלב.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

נטופית רפואית | Althea officinalis | Marshmallow root - הנטופית גדלה בר וכגידול חקלאי מסחרי בארצות שונות באירופה. המינון הגבוה של חומרים ריריים (מוצילגים) בצמח הופך אותו ליעיל ביותר בהרגעת שיעולים ולמכייח. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנטופית לצמח עדין, המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש, עלים.

פעילות רפואית: מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מרכך\מלחלח, נוגד שיעול.

התוויות עיקריות: כיב פפטי (אולקוס), שיעול יבש.

התוויות משניות: דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), חומציות יתר בקיבה, כוויות (חיצוני), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נוקשות מערכת השלד, צרבת, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

נים | אזדרכת הודית | Azadirachta indica | Neem tree - עץ הנים (אזדרכת הודית), עץ מהיר צמיחה, שיכול להגיע לגובה של 15 - 20 מטר, צמח ירוק-עד אשר מקורו בתת-היבשת ההודית והופץ למגוון אזורים אחרים באזור הטרופי.

שמן הנים משמש בהודו לצורכי קוסמטיקה (סבון, מוצרי שיער, קרמים להיגיינה גופנית וקרם ידיים) ולצורכי רפואה עממית הודית ואיראנית לטיפול בשלל תחלואים. הציונים הנפוצים ביותר בכתבי הרפואה ההודית עממית העתיקה הם מחלות עור, קדחת וחום גבוה ולאחרונה גם שגרונות ותופעות לוואי הנובעות מעקיצות חרקים.

שימושים של הרפואה ההודית העממית בשמן הנים כוללים טיפולים בקדחת, צרעת, מלריה, מחלות עיניים ושחפת. שימוש במרקחות שונות עממיות משמן הנים הוא כנוגד תולעים, מחטא, משתן, מחיש וסת, אמצעי מניעה, מוריד חום, משמיד טפילים, כינים וחרקים. הוא היה בשימוש ברפואה מסורתית לטיפול בצפדת, סרפדת, אקזמה, חזירית ושושנה. דרכי שימוש מסורתיים של שמן הנים הם אוראלים, וגינאלים ומקומי.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: העלים בשימוש הרפואי המודרני; שמן המופק מהזרעים; באופן מסורתי נעשה שימוש גם בפרחים, ניצנים, פירות צעירים, זרעים, קליפה, קליפת השורש ובלטקס.

פעילות רפואית: אדפטוגן, אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, מוריד חום, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ\משפעל חיסון, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), משקם\מגן כבד, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום.

התוויות עיקריות: אקזמה, אקנה, גרד וגירויים בעור (חיצוני), דימומים ודלקות בחניכיים, יתר סוכר בדם, סוכרת, פטרת בעור, פטרת בעור (חיצוני), תולעי מעיים.

התוויות משניות: אל-וסת (אמנוריאה), אלרגיות, גידולים ממאירים, דימומים מהאף, דלקת הכבד (אקוטי), דלקת הכבד (כרוני), הרפס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, חום גבוה, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כיב פפטי (אולקוס), כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), לחץ דם גבוה, מחלות ויראליות (טיפול), מלריה, פסוריאזיס, פציעות (חיצוני).

היריון: לא מומלץ להשתמש בצמח בתקופה זו, בפרט לא בטרימסטר הראשון.

הנקה: רצוי להימנע משימוש בצמח בתקופת ההנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

נפית החתולים | Nepeta cataria | Catnip - מוצאו של הצמח, המשתייך למשפחת השפתניים, באירופה ובארה"ב. שמו ניתן לו על שום ריחו המושך חתולים. בישראל צומחת הנפית הכפופה (curviflora Nepeta) המשמשת למטרות רפואיות דומות. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנפית לצמח עדין, המתאים לטיפול בילדים ונחשב לספציפי לטיפול בהפרעות עיכול על רקע עצבני.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים, עלים.

פעילות רפואית: מאלחש (חיצוני), מייזע, מוריד חום, מרגיע, נוגד דלקת, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: צמיחת שיניים (תינוקות), קשיי עיכול עם גזים.

התוויות משניות: היפראקטיביות, כאבי בטן עוויתיים (Colic), שפעת והצטננות.

הריון: הצמח אסור לשימוש בתקופה זו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

  

סטיביה | Stevia rebaudiana | Candy leaf - זהו צמח ממשפחת המורכבים, שמקורו בדרום אמריקה. עליו שימשו במשך מאות שנים את הילידים בפרגוואי, בברזיל, בארגנטינה ובמדינות נוספות, כממתיק למשקאות המסווה את טעמם המר של צמחים אחרים בתערובות תה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 התירו ביפן את ייצורן של תמציות סטיביה ושל מוצרים המבוססים על הגליקוזיד הטהור. לקראת סוף שנות ה-80 היוו מוצרי סטיביה כ-50 אחוז משוק הממתיקים בארץ זו.

ל- Stevioside , הגליקוסיד המתוק העיקרי בסטיביה, תכונות פיסיקו-כימיות שלא ניתן למצוא בתחליפי סוכר ובממתיקים מלאכותיים אחרים, דוגמת עמידות בחום ובחומציות וכן אי גרימת תסיסה. כמו כן, החומר אינו מאבד את צבעו בעת חימום. מחקרים שונים הראו שצמח הסטיביה ומוצרים המופקים ממנו מתאימים לשימוש לסובלים מסוכרת וכי הערך הקלורי שלהם שואף לאפס.

גם לאחר שנים של שימוש בסטיביה במערב, לא נצפו כל השפעות בלתי רצויות. מחקרי בטיחות שנערכו בצמח העלו מסקנה חד-משמעית, לפיה לצמח ולמוצריו אין השפעה רעלנית כרונית או אקוטית כלשהי, וכי הוא מתאים לשמש כממתיק לבני-אדם. גם מבדקים לאיתור השפעה מוטוגנית של הצמח שללו כל השפעה כזאת. בנוסף לשימוש כממתיק, מחקרים שונים הראו כי הסטיביה מוריד לחץ דם ורמות סוכר בדם. לתמצית הצמח המרוכזת מתיקות הגבוהה פי 300 משל הסוכר והיא מעוטת טעם לוואי ומסיסה במים.

ברפואת הצמחים המודרנית נהוג לשלב את תמצית הצמח בפורמולות הכוללות תמציות צמחים בעלות טעם חזק במיוחד, או בפורמולות המיועדות לילדים, על מנת לשפר את טעמו של התכשיר.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם.

התוויות: יתר סוכר בדם, לחץ דם גבוה, סוכרת.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

סימיפיטום | סינפיטון רפואי | קומפרי | Symphytum officinalis | Comfrey - הקומפרי נמצא בשימוש רפואי מזה מאות בשנים. הוא זכה לפופולריות מחודשת לאחר שנמצא ששורשיו ועליו מכילים כמות גבוהה של החומר Allantoin, המעודד התחדשות רקמות ומזרז ריפוי כיבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הקומפרי לבעל פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול בכיבים פנימיים וחיצוניים ובמחלות דלקתיות של המעי.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורשים, עלים.

פעילות רפואית: מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מעודד התחדשות רקמות, מצמת, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרכך\מלחלח, נוגד דלקת.

התוויות עיקריות: כיב פפטי (אולקוס), נקעים (חיצוני), כוויות (חיצוני).

התוויות משניות: גרד וגירויים בעור (חיצוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת הקיבה (גסטריטיס), דלקת ריאות, חבורות (חיצוני), כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פיסורה (חיצוני), פציעות (חיצוני), שיעול יבש.

הריון והנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופות אלו.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

ניתן לרכוש את קרם הסימיפיטום-קומפרי המצויין של ראן צמחים, למידע

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

      

סמבוק שחור | Sambucus nigra | Elder flower - הצמח, ממשפחת היערתיים, נפוץ בארצות שונות באירופה, באפריקה ובאסיה ומשמש ברפואות המסורתיות של עמי האזור. פעילותם נוגדת-הדלקת של פרחי הסמבוק הודגמה בניסויים, וההשערה היא שהחומר האחראי לפעילות זו הוא ה - Ursolic Acid, הנמצא בצמח. מחקרים שונים הראו שהסמבוק השחור ממריץ את פעילות מערכת החיסון.

ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לילדים ומותווה בעיקר לטיפול בזיהומי מערכת הנשימה העליונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים.

פעילות רפואית: אנטי-ויראלי, מייזע, ממריץ\משפעל חיסון, מפחית ליחה, משלשל עדין, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד אלרגיה.

התוויות עיקריות: זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, חום גבוה, שפעת והצטננות.

התוויות משניות: אלרגיות, אסטמה, ברונכיטיס (אקוטי), נזלת, סינוסיטיס, קדחת השחת.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

סקוטלריה | קערורית סינית | Scutellaria baicalensis - מוצאו של הצמח בסין. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית והוא נחשב ליעיל ביותר בטיפול במגוון של מצבים זיהומיים, דלקתיים ואלרגיים של מערכות הנשימה והעיכול.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, מוריד חום, מוריד לחץ דם, מחטא (חיצוני), ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מרגיע, נוגד אלרגיה, נוגד דלקת.

התוויות עיקריות: אלרגיות, דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), קדחת השחת.

התוויות משניות: אסטמה, אי-שקט, אקנה, אקזמה, גירוי ואדמומיות בעיניים, דלקת אוזניים (חיצוני), דלקת הכבד (כרוני), זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), לחץ דם גבוה, נזלת, סינוסיטיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

הריון והנקה: אין מספיק מידע. מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופות אלו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים" 

בחזרה לרשימת הצמחים

סרפד דו ביתי | Urtica dioica | Nettle - הצריבות שמסבים עלי הסרפד לנוגעים בהם הן שהעניקו לו את שמו: המלה nettles מקורה במלה אנגלית שפירושה מחט (needle). המלה Urtica מקורה במלה לטינית שפירושה "לשרוף". מקור המלה Dioica מצוי במלה לטינית שמשמעותה "שני בתים", ומתייחסת לפרחים הזכריים והנקביים הנפרדים בחלק מתת המינים והזנים של U.dioica.

הרבליסטים אירופיים מסורתיים מזכירים לעתים קרובות סרפדים. באמצע המאה ה-17 כתב ניקולאס קולפפר כי הרתחה או מיצוי של שורשים ועלים של הצמח הקלה בבעיות של נשימה כבדה ושל קוצר נשימה, כמו גם בדלקות גרון. קולפפר טען שתמציות עלים ישפיעו על הווסת, ימיתו תולעים, יעוררו השתנה, יקטינו פוליפים באף, ירפאו פצעים מזוהמים ויעצרו דימום. הפרי נחשב למשתן ולתרופה נגד תולעים. קולפפר אף מזכיר נוהג עתיק של הנחת עלים בשלים טריים על המפרקים לשם טיפול בשיגרון ובכאבי מפרקים.

רופאים אקלקטיים בתחילת המאה ה- 20 בארה"ב השתמשו בסרפד לטיפול בשלשול, בטחורים, בדימום, בדלקת הכליות, באקזמה, במחלות מעי גס כרוניות ובאבנים בדרכי השתן. שימוש מסורתי ידוע אחר בצמח הוא גרימת גירוי נגדי לכאבים ולדלקות באמצעות צריבה מקומית מכוונת הנעשית בעזרת העלים הטריים על גבי מפרקים מודלקים וכואבים, ומיועדת לטיפול בכאבי עצבים, בסכיאטיקה (כאבים לאורך עצב השת והירך), לומבגו (כאבי גב תחתון) וטנדוניטיס כרוני (דלקת גידים). אולם נראה כי השימוש המפורסם ביותר בצמח הוא לטיפול במחלות דרכי השתן, המופיע בעקביות לאורך ההיסטוריה ונותר אחד מתחומי השימוש העיקריים בצמח גם כיום. רפואת הצמחים המודרנית מייחסת לו מעמד רם, כאחד מצמחי המרפא המגוונים ביותר שבנמצא, וכמוה גם המחקר המודרני. הוא נחשב לצמח עדין בעל עוצמת פעילות מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים, זרעים, שורש.

פעילות רפואית: מוריד רמות סוכר בדם, מזין, מחזק, מחזק שלפוחית השתן, מצמת, משפר תנובת חלב אם, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד אלרגיה, נוגד דלקת, נוגד אנמיה, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: אלרגיות, אנמיה, אקזמה, דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), הגדלה של הערמונית (BPH)*, סרפדת, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), קדחת השחת.

התוויות משניות: אבנים בכליה, בצקות, דימומים לא תקינים מהרחם, דימומים מהאף, דלקת הערמונית, דלקת מפרקים ריאומטית (RA),

הנקה (תמיכה), וסת שופעת, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), חוסר חלב אם, יתר סוכר בדם, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מחסור בוויטמינים\מינרלים, נוקשות מערכת השלד, נשירת שיער, פסוריאזיס, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).

* בשימוש בתמצית השורש או בזרעים.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

עוזרד | Crataegus Oxyacanthoides | Hawthorn - צמח קלאסי המגן על הלב, מזין ומרגיע את הלב, מאזן לחץ דם (גבוה או נמוך). מותווה ליתר לחץ דם המשולב עם חולשת שריר, אי ספיקת לב קלה, לחץ בחזה, טכיקרדיה, פלפיטציות, תעוקת לב, טרשת עורקים, מומלץ כתמיכה/ מניעה – אחרי התקף לב, מומלץ לגלי חום בנשים אחרי כריתת רחם/שחלה.

שימושים רפואיים: צמח זה משקם את הלב, מרפה ומרחיב את העורק הכלילי ואת העורקים הפריפראלים. משתמשים בו לבעיות בעורק הכלילי, אנגינה פקטוריס (תעוקת לב), כשל לב, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים. ניתן להשתמש לשיקום בעקבות התקף לב.

חלקי הצמח בשימוש: פרחים, עלים ופירות

פעילות רפואית: מגן\מזין שריר הלב, מחזק כלי-דם, מחזק לב, משפר זרימת דם היקפית, מרחיב כלי-דם, נוגד חמצון, מוריד לחץ דם.

התוויות עיקריות: טרשת עורקים (מניעה וטיפול), לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם (מניעה וטיפול), תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

התוויות משניות: דופק מואץ (טכיקרדיה), הזעת לילה, הפרעות קצב (לב), חולשת שריר הלב, לחץ דם נמוך, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מחלות לב דלקתיות (פרי\מיוקרדיטיס), פלפיטציות, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

התויות נגד: הצמח מתאים כטיפול ארוך טווח הנבנה בהדרגה כולל ליד תרופות קונבנציונאליות. יש לנקוט משנה זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המיועדות לטיפול בהפרעות קצב ובאי ספיקה לבבית (digoxin), תרופות ליתר לחץ דם ותרופות מסוג חוסמי בתא. 

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

ענבי דוב | Arctostaphylos uva–ursi | Bearberry - ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר לשימוש קצר מועד בזיהומים אקוטיים של דרכי השתן, פעילותו אנטי ספטית ואסטרינג'נטית (מכווצת רקמות), הוא מרגיע ומחזק את הרקמות במערכת השתן. צמח זה ספציפי אם יש אבנים או כיבים בכליות או שלפוחית השתן. הוא יעיל במצבים אקוטים כגון דלקת בשלפוחית השתן ובמצבים כרוניים של בעיתיות בכליות. ניתן להשתמש בצמח זה גם כשטיפה חיצונית במצבים של כיבים או דלקת בנרתיק.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מחטא (דרכי השתן), מצמת.

התוויות עיקריות: זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי).

התוויות משניות: דלקת הערמונית, שלשול (אקוטי).

הריון והנקה: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההיריון וההנקה.

משך שימוש מירבי – 2-3 שבועות. במינון גבוה הינו רעיל. עדיפות לשימוש כטינקטורה.

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

פטל אדום | Rubus idaeus | Raspberry  – עליו משמשים מאות שנים כעזר בתהליך הלידה ולהקלה על היולדת. חסידי השימוש בו מציינים כי הודות לחיזוק ולהכנה שעושה הצמח לרחם לקראת הלידה, מתאפשרים צירים יעילים המזרזים את מהלך הלידה וגם מקלים את כאביה.

יש הגורסים כי ניתן להשתמש בעלי הפטל משך כל ההיריון. המחמירים ממליצים על שימוש בו החל מטרימסטר שלישי ועד הלידה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הפטל לצמח עדין ובטוח לשימוש. השימוש בצמח מומלץ במיוחד לנשים עם חוסר ברזל, נטייה לאנמיות ונטייה להפלות.

פעילות רפואית: מצמת, נוגד עווית (רחם), סופח, תומך בהריון, תומך בלידה.

התוויות עיקריות: לידה (תמיכה), שלשול (אקוטי)/

התוויות משניות: דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דלקת עיניים (חיצוני), כאבים ודלקות בגרון, צירי לידה מוקדמים, שמירת הריון (חשש מהפלה).

השימוש המקובל חליטה – 5 גרם לכוס, 3 פעמים ביום

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

פטריית ריישי | גנודרמה | Ganoderma lucidum | Ling zhi - מוצאה של פטריית הריישי בסין, שם היא גדלה מעל גבי גזעי העצים. זוהי פטרייה גדולה למדי, בוהקת בצבעי אדום או שחור, המשתייכת למשפחת הבהוקתיים ומשמשת לצורכי רפואה מאות בשנים. בעבר נהגו לאסוף את הפטריות מהבר ומחירן היה גבוה ביותר, ואילו כיום מגיע עיקר חומר הגלם המשמש למטרות רפואה מגידול מסחרי, ומחירו ממוצע.

הגנודרמה מוגדרת כאדפטוגן: צמח בעל השפעה על האדרנלים ויכולת להגביר סבולת הגוף, פיזית ומנטלית - למצבי דחק. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הפטרייה לאדפטוגן עדין באופן יחסי, שאינו גורם בדרך כלל לתופעות של המרצת יתר וחוסר שקט האופייניות לעתים למיני הג'ינסנג. מכאן נובע כי הגנודרמה עשויה להתאים גם לטיפוסים אקטיביים הסובלים מחום.

היא נחשבת לצמח תומך מצוין בפורמולות המיועדות לטיפול ארוך טווח בסוכרת, לתמיכה ולמניעת סרטן ולאיזון לחץ דם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: הצמח השלם.

פעילות רפואית: אדפטוגן, אנטי-סרטני, מאזן בלוטת התריס, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מזין, מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ\משפעל חיסון, משקם\מגן כבד, נוגד אלרגיה, נוגד חמצון, נוגד קרישה.

התוויות עיקריות: חולשה חיסונית, יתר סוכר בדם, מתח מתמשך (סטרס), סרטן (תמיכה ומניעה).

התוויות משניות: אי-שקט, אלרגיות, אנמיה, אסטמה, גיל מבוגר (תמיכה), החלמה (תמיכה), חרדה, יצר מיני ירוד, כושר ריכוז לקוי, יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, יתר שומנים בדם, כימותרפיה (תמיכה), לחץ דם גבוה, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות אוטואימוניות, מחלות ויראליות (מניעה), נדודי שינה (אינסומניה), סוכרת, פיברומיאלגיה, קדחת השחת, קוצר נשימה, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תריסיות יתר, תשישות וחולשה, תת תריסיות.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

פיגם | רוטה | Ruta graveolens | Rue - בעבר שימש הצמח לחיזוק העיניים והראיה ולבעיות שונות הקשורות במערכת העצבים דוגמת כאבי ראש ואפילפסיה. השמן המופק מעלי הצמח משמש כטיפות אוזניים ולמריחה על טחורים ודליות, וכן לכאבי שרירים ומפרקים. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות כלי דם וכאמנוגוג.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מקדם\מסדיר מחזור חודשי, ממריץ\מחמם, נוגד דלקת, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: אל-וסת (אמנוריאה), דליות, דלקת אוזניים (חיצוני), טחורים (חיצוני). 

התוויות משניות: אי-סדירות מחזור חודשי, דלקת הוורידים, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), ורידי רגליים תפוחים וכואבים, טחורים, כאבי מחזור, כאבי מפרקים\שרירים (חיצוני).

שייך לרשימת הרוקחות ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

  

פיליפנדיולה | ספיראה | Filipendula ulmaria | Medowsweet - ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הפיליפנדולה לצמח ספציפי לטיפול בחומציות יתר בקיבה, בכיב קיבה ובריפלוקס. זהו צמח עדין לשימוש בילדים, אנשים רגישים ומבוגרים, גם לנשים בהריון, מותווה להקאות ושלשולים אצל ילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלווה.

פעילות רפואית: מחטא (דרכי השתן), מצמת, משקם\מזין רקמות ריריות, נוגד דלקת, נוגד זיהום, סותר חומצה.

התוויות עיקריות: חומציות יתר בקיבה, כיב פפטי (אולקוס), צרבת, ריפלוקס, שלשול (אקוטי).

התוויות משניות: דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), כאבי מפרקים\שרירים, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, שלשול (כרוני).

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים" 

בחזרה לרשימת הצמחים

   

פסיפלורה | שעונית רפואית | Passiflora incarnata | Passion flower | Maypop - מוצאה של השעונית הרפואית בדרום בארה"ב. זהו צמח מטפס הנאסף לצורכי רפואה בתקופת הפריחה. לצמח מסורת ארוכה ומתועדת היטב של שימוש לצורכי רפואה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הפסיפלורה לצמח עדין המשמש לטיפול במצבים הנובעים מעודף פעילות עצבית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: נוף הצמח.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, מרגיע, משרה שינה, משכך כאבים, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: אי-שקט, נדודי שינה (אינסומניה).

התוויות משניות: היפראקטיביות, חרדה, לחץ דם גבוה, כאב ראש (אקוטי), מתח מתמשך (סטרס), פלפיטציות.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

הצמח מעורר תופעות לוואי נדירות למדי, המערבות בדרך כלל תגובה אלרגית. שימוש בצמח בשילוב עם תרופות מרגיעות ממשפחות הברביטוראטים והבנזודיאזיפינים עלול להגביר את השפעתן ואת זמן השינה המושרה בעקבות השימוש בהן.

הריון והנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופות אלו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

  

קוהוש שחור | Cimicifuga racemosa | Black Cohosh - מוצאו של הקוהוש השחור בארה"ב ובקנדה. זהו שיח רב שנתי, המגיע לגובה של שני מטר ונאסף בסתיו לצורך הכנת התמצית הרפואית.

הקוהוש נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים של הרפואה האינדיאנית המסורתית. הוא יועד ברפואה זו לטיפול במגוון בעיות נשים, ובעיקר שימש להקלה בעוצמת הכאב של צירי הלידה. הצמח שימש ברפואה זו גם לטיפול בהכשות נחשים. ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח לטיפול בקשת רחבה של בעיות נשים, כמו גם בדלקות מפרקים וביתר לחץ דם. הוא נחשב לאחד הצמחים היעילים ביותר בטיפול בגלי חום של גיל המעבר. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קנה שורש.

פעילות רפואית: מאזן\מזין מערכת הורמונלית (נשים), מוריד לחץ דם, ממריץ\מניע, מקדם אסטרוגן, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, מקרר, מרגיע, מרחיב כלי-דם, משכך כאבים, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), נוגד פרכוסים, נוגד שיעול, תומך בלידה.

התוויות עיקריות: גלי חום של גיל המעבר, כאבי מחזור, כאבי מפרקים\שרירים, לחץ דם גבוה, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

התוויות משניות: אוסטיאופרוזיס, אי-סדירות מחזור חודשי, אישיאס (סיאטיקה), אי-שקט, אל-וסת (אמנוריאה), אנדומטריוזיס, דופק מואץ (טכיקרדיה), דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, חוסר איזון הורמונלי (נשים), טנטון, כפיון (אפילפסיה), לידה (תמיכה), ליקויי פוריות (נשים), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, נדודי שינה (אינסומניה), עוויתות שרירים, פלפיטציות, צירי לידה מוקדמים, שחלה פוליציסטית, שיעול מגורה\עוויתי, תסמונת קדם וסתית (PMS).

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

תופעות לוואי עשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, כאבי ראש, סחרחורות;

מינון יתר עלול לגרום בחילות, הקאות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי מפרקים ודופק חלש; קיימים מספר דיווחים על רעילות בכבד שנגרמה עקב שימוש בצמח, אשר נעלמה עם הפסקת השימוש; מחקרים שנעשו בתנאי מעבדה הראו הגברה של רעילות תרופות כימותרפיות. לא נערכו מחקרים קליניים נוספים שיאשרו/יפריכו רלוונטיות ממצאים אלו.

הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון, למעט שלושה שבועות לפני מועד הלידה.

הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אין להשתמש ברציפות מעל 6 חודשים.

נשים הנוטלות הורמונים- יש להיוועץ עם מטפל.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

קוהוש כחול | Caulophyllum thalictroides | Blue Cohosh - הוא נחשב לצמח מרכזי ברפואה המסורתית של האינדיאנים בצפון אמריקה אשר השתמשו בו, בין השאר, כמזרז לידה.

ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח בעיקר לטיפול בבעיות מערכת הרבייה הנשית בקרב נשים הסובלות מחולשה ומקור, ומיוחסת לו עוצמת פעילות חזקה. המרפאים הפיזיומדיקליים והאקלקטיים של סוף המאה ה-19 ייחסו לצמח השפעה נוגדת עווית ומרגיעה על הרחם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קנה שורש, שורש.

פעילות רפואית: מאזן\מזין מערכת הורמונלית (נשים), מחזק איברי רבייה (נשים), ממריץ\מניע, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, נוגד דלקת, נוגד עווית (רחם), תומך בלידה.

התוויות עיקריות: אל-וסת (אמנוריאה), כאבי מחזור, לידה (תמיכה)*, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

התוויות משניות: אי-סדירות מחזור חודשי, אנדומטריוזיס, הפרשות וגינליות, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה (נשים), חוסר איזון הורמונלי (נשים), ליקויי פוריות (נשים), צירי לידה מוקדמים, שחלה פוליציסטית, שיגרון (ראומטיזם), שרירנים ברחם (מיומות), תסמונת קדם וסתית (PMS).

*מזרז ומקדם הלידה, מפחית כאב.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

הצמח אינו מתאים לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או חוסר בוויטמיני A, D, E, K.

הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון פרט לשלושת השבועות האחרונים (תחת פיקוח מקצועי).

הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

שייך לרשימת הצמחים הרעילים ואסור למכירה

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

  בחזרה לרשימת הצמחים

ציפורן החתול | קלנדולה | Calendula Officinalis | Marigold - שמו העממי של הצמח (Marigold) מרמז על צבעם הכתום העז של פרחיו, המשמשים לריפוי. שמו הלטיני (Calendula) נגזר מהמילה המתארת את לוח השנה היווני ("קלנדרי"), והיא מרמזת על חודשי הפריחה הארוכים של הצמח, הנמשכים כל ימות השנה – למרות שבחודשי החורף מתמעטים הפרחים.

תיעוד היסטורי לשימוש בצמח לצורכי רפואה קיים בתרבות היוונית הקדומה, ולפניה גם בתרבות האינדיאנית ובתרבות הערבית הקדומה, בהן שימש גם לצורכי קוסמטיקה ומאכל.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב ציפורן החתול לצמח עדין, המתאים גם לטיפול בילדים. הצמח נפוץ במיוחד בשימוש חיצוני, והוא מהווה בסיס לקרמים רפואיים רבים. גם בשימוש פנימי הוא מקובל, בעיקר בטיפול בזיהומים ודלקות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים.

פעילות רפואית: אנטי-בקטריאלי, אנטי-פטרייתי, מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, ממריץ\מניע, מנקז לימפתי, מפחית נפיחוּת (חיצוני), מצמת, נוגד דלקת, נוגד זיהום, סופח, עוצר דימום.

התוויות עיקריות: אקזמה (חיצוני), גרד וגירויים בעור (חיצוני), כוויות (חיצוני), כיב פפטי (אולקוס).

התוויות משניות: אי-סדירות מחזור חודשי, אקנה, אקנה (חיצוני), גודש לימפתי, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים לא תקינים מהרחם, דימומים מהאף, דליות, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס\דרכי המרה, הפרשות וגינליות, וסת שופעת, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), חבורות (חיצוני), טחורים (חיצוני), יתר כולסטרול, כאבי מחזור, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית, פסוריאזיס, פציעות (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שטפי דם (חיצוני), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), תפרחת חיתולים (חיצוני).

הריון: למרות שאין התוויית נגד מובהקת לשימוש בצמח במהלך ההיריון, מומלץ להימנע מכך מטעמי זהירות.

הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

קמומיל | בבונג דו גווני | Matricaria recutita | German Chamomile - השם "קמומיל" מיוחס ללא פחות מתריסר צמחים שונים ממשפחת המורכבים. כיום מקובלים רק שני מיני קמומיל כבעלי פעילות רפואית, הקחוון (ק. רומאי) והבבונג (ק. גרמני). לאורך ההיסטוריה שימשו שני המינים, ממשפחת המורכבים, לאותן מטרות רפואיות - ואולם הקמומיל הגרמני הוא המין הנפוץ והנחקר יותר.

ידוע על שימוש בקמומיל כבר בימי הפרעונים ואולם העדויות הראשונות הן משנת 90 לפנה"ס. לאורך ההיסטוריה השתמשו מרבית המרפאים הדגולים בצמח. ג'רארד (Gerard, אנגליה, סוף המאה ה-16) המליץ על שימוש בקמומיל כמשתן, לבעיות גזים ולהמסת אבני כליה, ועל שתיית יין עם חליטת קמומיל נגד "קור בקיבה" ודימום כבד במחזור החודשי.

ניקולאס קולפפר (Culpeper, אנגליה, המאה ה-17) ממליץ על הצמח לטיפול בכאבי בטן, גזים, בעיות עיכול שונות, בחילות נסיעה, תסמונת המעי הרגיז ועוד. בין הסיבות לשימוש הנרחב בצמח, ניתן למנות את טעמו הטוב, ריחו הנעים, תפוצתו הרחבה וקלות השימוש בו. חלק מהחומרים החשובים שבצמח מסיסים במים ולכן גם חליטה פשוטה יכולה לשמש כתרופה.

ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח בעיקר כמרגיע עדין, כתומך בבעיות עיכול שונות (גזים, קשיי עיכול, שלשולים, בחילות) וכטיפול משלים לריפוי כיבים עיכוליים ודלקות מעי. הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים ולשימוש ארוך טווח.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרחים.

פעילות רפואית: מטפל בפציעות (חיצוני), מייזע, מפיג גזים, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרגיע, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד קרישה.

התוויות עיקריות: דלקת הקיבה (גסטריטיס), כיב פפטי (אולקוס), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

התוויות משניות: אי-שקט, בחילות, גיהוקים ושיהוקים, גירוי ואדמומיות בעיניים, גרד וגירויים בעור (חיצוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), הקאות, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי בטן עוויתיים (Colic), כוויות (חיצוני), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נדודי שינה (אינסומניה), פציעות (חיצוני), צרבת, קשיי עיכול עם גזים, שלשול (כרוני).

הריון והנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופות אלו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

קנה הבושם הרפואי | אקורוס קלמוס | Acorus calamus | Sweet Flag - הצמח גדל במרכז ובמזרח אסיה, במזרח אירופה ובצפון אמריקה, ונאסף בסתיו.

ברפואה המסורתית (הודית, סינית, אקלקטית ואינדיאנית) משמש האקורוס מזה מאות שנים למטרות רפואה שונות, ביניהן דלקות מפרקים, בעיות עיכול, שלשולים ונשירת שיער. בתרבות האינדיאנית השתמשו בצמח לשיכוך כאבי שיניים וכאבי-ראש, כמו גם למטרות שמאניות; ברפואה הסינית השתמשו בו כדי לטפל בסחרחורות ובאפילפסיה ואילו ברפואה ההודית נחשב האקורוס לצמח חשוב המשמש כמשקם של המוח ומערכת העצבים ולטיפול בבעיות עיכול.

האקורוס נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, וברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול בטיפוסים חלשים וחיוורים המבטאים רגישות לקור, אשר חולשתם מתמקדת במערכת העיכול. כמו כן הוא משמש כצמח תומך בפורמולות המיועדות לטיפול בדיכאון.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: קנה שורש

פעילות רפואית: מגביר תיאבון, מחזק, מייזע, ממריץ\מחמם, ממריץ מרה, ממריץ קיבה, מריר\ארומתי, מרומם, נוגד עווית, מפיג גזים.

התוויות עיקריות : אנורקסיה נרווזה, קשיי עיכול עם גזים , דיכאון, תסמונת המעי הרגיז (IBS).

התוויות משניות: אל-וסת (אמנוריאה), בחילות, ברונכיטיס (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כיב פפטי (אולקוס), כאבי בטן עוויתיים (Colic), נזלת, סינוסיטיס, קשיי עיכול (דיספפסיה), ריפלוקס, צרבת, שיעול ליחתי, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

אחד הרכיבים הפעילים הצמח הוא asarone אשר מופיע גם כתרכובות הנקראות alpha-asarone ו- beta-asarone. חומר זה נמצא כקרציוגני בתרביות מעבדה (in vitro). ריכוז החומר asarone בצמח תלוי בארץ מוצאו. בזנים אשר גדלים בהודו, נפאל, פקיסטאן, יפן וסין ריכוז ה- asarone בצמח נע בין 70%-90% בעוד שבזן הגדל באירופה הריכוז עומד על כ- 8% ואילו הזן הגדל באמריקה הוא נטול asarone. הצמח משמש ברפואה המסורתית (הודית, אקלקטית ואינדיאנית) מזה מאות שנים ללא דיווחים על רעילות או תופעות לוואי; קיימים דיווחים על אודות תחושת אופוריה, שיכרות קלה ואף הזיות במינונים גבוהים.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

רוזמרין רפואי | Rosmarinus officinalis | Rosemary - אגדות רבות נפוצו על אודותיו של צמח רב שנתי זה, הידוע גם כ"צמח הזיכרון". מלומדים יוונים נהגו להניח מעט רוזמרין בשערם בזמן למידה, לצורך שיפור יכולת הריכוז. הצמח הריחני הוחלף בין חברים כסמל לנאמנות ואף נזרק על קברם של מתים. במצרים העתיקה נקברו הפרעונים עם הצמח.

בארצות שונות רווחה האמונה כי לרוזמרין כוחות מאגיים ויכולת לגרש שדים. הצמח נשרף בחדרי חולים כמחטא והשתמשו בו בניסיון להדוף מגפות.

השמן הנדיף הינו המרכיב החשוב בצמח, והוא מכיל Rosemary Camphor. לחומר זה מיוחסת השפעה כללית מחזקת על מחזור הדם ועל מערכת העצבים, בעיקר בחלקיה האחראים על עצבוב כלי-הדם.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הרוזמרין לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר למצבים של חולשה הנזקקים לתמיכה ולהמרצה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

פעילות רפואית: מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, מחזק לב, מייזע, ממריץ\מחמם, ממריץ קיבה, מעורר, מעלה לחץ דם, משפר זרימת דם היקפית.

התוויות עיקריות: חולשת מערכת העצבים, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, תשישות וחולשה.

התוויות משניות: אלצהיימר, חולשת מערכת העיכול, כאבי מפרקים\שרירים, כאבי עצבים, כושר ריכוז לקוי, לחץ דם נמוך, מגרנה, נוקשות מערכת השלד, נשירת שיער*, שיגרון (ראומטיזם), שיטיון (דמנסיה).

*בשימוש חיצוני.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

תגובה אלרגית מקומית (בשכיחות נמוכה ביותר) יכולה להתרחש כתוצאה ממגע עם תמצית או שמן נדיף של הצמח; אין ליטול את הצמח במשולב עם תוספי ברזל או בזמן הארוחה; במחקר קליני נמצא כי נטילה משותפת של רוזמרין וברזל צמצמה משמעותית את ספיגת הברזל; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות כימותרפיות; מינון יתר עלול לגרום להרעלה.

הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. באופן מסורתי שימש הצמח לגרימת הפלה (יחד עם צמחים נוספים) ובספרות הקלאסית הוא נאסר לשימוש במהלך תקופה זו. למרות זאת, מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים לא הצביעו על נזק או על השפעות רעליות לעוברים. לדעת הכותבים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.

הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

שבטבט | Equisitum arvense | Horseail - מקורו של מין זה של השבטבט באירופה, שם הוא נפוץ גם כגידול חקלאי. מינים נוספים גדלים באופן טבעי בארצות שונות, ביניהן ישראל.

ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות דרכי השתן ובלוטת הערמונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: נוף הצמח.

פעילות רפואית: מחזק שלפוחית השתן, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי), עוצר דימום.

התוויות עיקריות: דלקת הערמונית, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה).

התוויות משניות: דליפת שתן, השתנה תכופה\דחופה, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור.

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

לא ידוע על תופעות לוואי; יש לנקוט זהירות במצבים של בצקת עקב בעיה תפקודית בלב או בכליות; אין ליטול את הצמח בשילוב עם תרופות משתנות.

הריון והנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופות אלו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

שוש קירח | ליקוריץ | Glycyrrhiza glabra | Liquorice - מוצאו של השוש במזרח התיכון ובחלק מארצות אירופה, משם הופץ עוד בימי קדם לארצות רבות.

הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר, הן ברפואות מסורתיות של תרבויות עתיקות רבות והן ברפואת הצמחים המודרנית.

הסינים מייחסים לו השפעה על 12 ערוצי האנרגיה בגוף (המרידיאנים), וגם ההודים מייחסים לו סגולות רבות. הוא שימש ברפואה היוונית העתיקה כמו גם ברפואה הערבית העתיקה, והתגלה באתרים ארכיאולוגיים שגילם נאמד בעשרות אלפי שנים. טעמו מתוק למדי, פי-500 בקירוב מטעמו של קנה הסוכר.

ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול במערכות הנשימה והעיכול. טעמו של הצמח וטווח הפעילות הרחב שלו הופכים אותו לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בפורמולות מודרניות, אם לא הנפוץ מכולם, ומרבים להשתמש בו לצורך "איזון" הפורמולה ו"חיבור הרמוני" בין מרכיביה השונים, כמו גם לשיפור טעמה ולשם הגנה על הקיבה מפני צמחים אחרים המשולבים בפורמולה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש.

פעילות רפואית: אדפטוגן, מחזק, מכייח מרכך, מעודד התחדשות רקמות, מעלה לחץ דם, מקדם אסטרוגן, מרכך\מלחלח, משקם אדרנל, משקם\מזין רקמות ריריות, נוגד אלרגיה, נוגד אסטמה, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד עווית, נוגד שיעול.

התוויות עיקריות: אלרגיות, אסטמה, ברונכיטיס (כרוני), כיב פפטי (אולקוס), מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

התוויות משניות: אוסטיאופרוזיס, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חולשת מערכת העיכול, חומציות יתר בקיבה, לחץ דם נמוך, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מתח מתמשך (סטרס), צרבת, קדחת השחת, שיעול יבש, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

הריון: למרות שימוש רחב היקף בנשים הרות לא קיים מידע המעיד על נזק לעוברים או על ירידה במשקלם. יחד עם זאת, גורמים רשמיים (הפרמקופיאה הגרמנית) המליצו בעבר שלא להשתמש בצמח בתקופת ההיריון. המלצה זו מבוססת בחלקה על העובדה שבתקופה זו ניכרת שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם. קיימים מחקרים קליניים המעידים על כך שנטילה של מינונים גבוהים של הצמח עשויה להביא ללידה מוקדמת. רצוי להשתמש בצמח בתקופה זו באופן מוגבל ובמינונים נמוכים (עד 3 גרם צמח ליום).

הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

שיח אברהם מצוי | ויטקס | Vitex agnus castus | Chasteberry - שיח אברהם מקובל בשימוש הרפואות המסורתיות של האזור עוד מימי קדם. אבי הרפואה, היפוקרטס, שחי ביוון במאה החמישית לפנה"ס, הציע להשתמש בו לטיפול בפציעות, בזיהומים ובעזרה בפליטת השלייה לאחר הלידה. דיוסקורידס (מאה ראשונה לספירה) המליץ על הצמח לטיפול בזיהומים שמקורם ברחם וכמקדם מחזור חודשי. בפרס שימש הצמח לטיפול באי-שפיות, בטירוף ובאפילפסיה.

לאורך ההיסטוריה שימשו פירות הצמח לטיפול במגוון בעיות הקשורות למחזור החודשי הנשי, לחיזוק מערכת העיכול ולהגברת תנובת החלב בנשים לאחר לידה. בגברים שימש הצמח לדיכוי יצרים מיניים מופרזים. במנזרים שימשו הפירות המיובשים של הצמח כתבלין נפוץ, ככל הנראה על מנת לדכא הליבידו של תושביהם. ולהבדיל, נערות בתולות בנות האימפריה הרומית נשאו עימן זרדים של הצמח כסמל לצניעותן (chastity). זהו כנראה מקור שמו העממי של הצמח (Chasteberry), שמשמעו "גרגרי הצניעות".

המרפאים האקלקטיים של המאה ה-19 השתמשו בתמצית של שיח אברהם לקידום המחזור החודשי, לשיפור תנובת החלב וכן לטיפול באימפוטנציה וב"מלנכוליה מינית". לא ברור למי מבין המינים יועדו שימושים אלו בצמח.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שיח אברהם לצמח ייחודי במנגנון השפעתו ההורמונאלית. הוא משפיע על המאזן ההורמונאלי דרך התערבות בהשפעת ההיפותלמוס על פעילות בלוטת יותרת המוח, דבר הגורם להגברת הפרשה של LH והפחתת FSH, ובכך משפר את פעילות הגופיף הצהוב ומגביר הפרשת פרוגסטרון בשחלה.

השפעתו זו הופכת אותו לצמח בחירה עיקרי בטיפול במגוון בעיות בעלות רקע הורמונלי בנשים. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרי.

פעילות רפואית: מאזן\מזין מערכת הורמונלית (נשים), מדכא יצר מיני (גברים), מחזק איברי רבייה (נשים), ממריץ\מניע, מעורר יצר מיני*, מקדם פרוגסטרון, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, משפר תפקוד מיני*, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עווית.

* בקרב נשים בלבד.

התוויות עיקריות: אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אקנה, חוסר איזון הורמונלי (נשים), חוסר חלב אם, יצר מיני ירוד*, שחלה פוליציסטית, שרירנים ברחם (מיומות), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), תסמונת קדם וסתית (PMS).

התוויות משניות: אנדומטריוזיס, דיכאון, דימומים לא תקינים מהרחם, הפרשות וגינליות, חולשת מערכת העיכול, יובש וגינלי, כאבי ביוץ, ליקויי פוריות (נשים), עוררות מינית מופרזת (גברים), קשיי עיכול (דיספפסיה).

* בקרב נשים בלבד.

הריון: עקרונית אסור הצמח לשימוש במהלך תקופה זו, אולם ניתן להשתמש בו במהלך הטרימסטר הראשון של ההיריון על מנת למנוע הפלות על רקע של חוסר בפרוגסטרון. מחקרים אשר נערכו.

הנקה: מחקרים קליניים הדגימו השפעה חיובית של הצמח על תפוקת ייצור חלב בקרב נשים מניקות (במינונים נמוכים). מחקרים אשר נערכו בנקבות מניקות של בעלי חיים לא הדגימו כל השפעה רעלנית של הצמח עליהן או על צאצאיהן.

התוויות נגד נוספות: אין להשתמש במקביל לשימוש בגלולות והורמונים לגיל המעבר המכילים פרוגסטרון.   

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"  

שכיזנדרה (שיסנדרה) | Schisandra chinensis | Wu wei zi - הצמח משמש במשך אלפי שנים את העוסקים ברפואת הצמחים, בעיקר זו האסייתית: השכיזנדרה נחשבת לצמח מרכזי ברפואה הסינית, היפנית והקוריאנית.

מספרים שבימי הקיסרויות של סין, היה הצמח יקר ערך ושימש בידי אנשי המלוכה לשם שמירה על החיוניות והמראה הצעיר. הוא היה אהוד גם על נשות החצר, בשל יכולתו ללחלח ולהגביר רגישותם של האיברים האינטימיים.

ברפואה הסינית מוכר הצמח כ"צמח חמשת הטעמים" ויש בו מן האיכויות של כל הטעמים, למרות שהטעם החמוץ הוא הדומיננטי ביותר. תכונה זו מרמזת על פעילותו הרב גונית של הצמח.

ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, וגם בה הוא משמש במגוון הרכבים המיועדים למצבים שונים. נהוג לכלול בהרכבים אלה גם את שורש השוש, בכדי למנוע פגיעה ברירית הקיבה בשל חמיצותו הגבוהה של פרי השכיזנדרה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרי.

פעילות רפואית: אדפטוגן, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מחזק, מצמת, משקם\מגן כבד, נוגד חמצון.

התוויות עיקריות: דלקת הכבד (כרוני), סרטן (תמיכה ומניעה), שלשול (כרוני).

התוויות משניות: אי-שקט, דלקת הכבד (אקוטי), הזעה מוגברת, הזעת לילה, הפרשות וגינליות, כבד שומני, ליקויים בתפקודי הכבד, מתח מתמשך (סטרס), פלפיטציות, קרי לילה, שחמת הכבד, שפיכה מוקדמת, תת-חומציות בקיבה.

הריון: שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. הצמח מותווה ספציפית לעזרה בתהליך הלידה והתוויה זו מגובה מחקרית. מחקר נוסף הראה ששימוש בצמח בתקופת ההריון שיפר תסמינים לבביים של נשים שסבלו מלחץ דם נמוך במהלך ההיריון. למרות האמור, ברפואה המסורתית הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

הנקה: אין מספיק מידע.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

בחזרה לרשימת הצמחים

שינן רפואי/שן ארי, שורש | Taraxacum officinalis Radix | Dandelion root - מוצאו של הצמח, הנמנה עם משפחת המורכבים, במערב אירופה.

המרפאים הערביים של המאה העשירית התייחסו לשינן כאל משלשל ומשתן, אבל בעיקר כמחזק (Tonic) לכבד. בימי הביניים השתמשו בצמח כדי לטפל במחלות של המרה הצהובה, הכבד וכיס מרה. גם ברפואה העממית של סין, הודו ורוסיה שימש השינן לתמיכה בכבד, וברפואה הסינית המסורתית משלבים אותו עם צמחים אחרים בפורמולות לטיפול בצהבת. השורש הקלוי משמש כתחליף טבעי לקפה.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שורש שן הארי לצמח עדין, המתאים במיוחד לטיפול בדלקות מפרקים כרוניות ולצורך תהליכי פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה).

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש.

* יצוין כי מרבית המרכיבים הפעילים נמצאים גם בשורש וגם בעלים, אולם, השורש מכיל, בנוסף, גם חומצות פנוליות וכן אינולין בכמויות גבוהות, ואילו העלים מכילים כמות גבוהה של אשלגן וויטמין A.

פעילות רפואית: מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, מנקז לימפתי, משלשל עדין, משתן מטבולי, משקם\מגן כבד, נוגד דלקת, מתמיר (אלטרטיבי).

התוויות עיקריות: דלקת הכבד (כרוני), דלקת כיס\דרכי המרה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), ליקויים בתפקודי הכבד.

התוויות משניות: אבני מרה, בצקות, גודש לימפתי, דלקת הכבד (אקוטי), חולשת מערכת העיכול, כבד שומני, כימותרפיה (תמיכה), עצירות, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, קשיי עיכול (דיספפסיה), שיגדון (גאוט).

הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ואינו מספק. מקורות רשמיים אינם אוסרים על שימוש בצמח בתקופה זו.

הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

שינן רפואי/שן ארי, עלים | Taraxacum officinalis folia | Dandelion leaf - מוצאו של הצמח, ממשפחת המורכבים, במערב אירופה.

עלי הצמח משמשים למטרות רפואיות וכן כירק מאכל. שמו הצרפתי של הוא PISSENLIT, שמשמעו "להרטיב את המיטה". שם זה נגזר מהשימוש המסורתי בעלי הצמח כמשתנים.

גם ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לאחד ממשתני הנפח היעילים ביותר. ממחקרים מודרניים עולה כי עוצמת פעילותו דומה לזו של תרופות משתנות סינתטיות הנהוגות בשימוש הרפואה המודרנית, אך יתרונו הגדול עליהן הוא בתכולת האשלגן הגבוהה. על כן, הסבירות לחסרים במינרל זה (היפוקלמיה) בעקבות השימוש בצמח, נמוכה. עם זאת נחשבים עלי שן הארי לצמח עדין המתאים במיוחד לטיפול בבצקות, ביתר לחץ דם ובדלקות מפרקים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

* יצוין כי מרבית המרכיבים הפעילים נמצאים גם בשורש וגם בעלים, בנוסף, גם חומצות פנוליות וכן אינולין בכמויות גבוהות, ואילו העלים מכילים כמות גבוהה אשלגן וויטמין A.

פעילות רפואית: מוריד לחץ דם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, משתן נפח, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי).

התוויות עיקריות: בצקות, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), לחץ דם גבוה.

התוויות משניות: אבנים בדרכי השתן, אבנים בכליה, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), שיגדון (גאוט).

הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ואינו מספק. מקורות רשמיים אינם אוסרים שימוש בצמח במהלך תקופה זו.

הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.

  

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"

תלתן אדום | Trifolium pratense | Red clover - צמח זה, ממשפחת הפרפרניים, כמו גם מינים נוספים של תלתן, נפוץ באזורים רבים על פני הגלובוס.

הצמח מקובל מאד ברפואת הצמחים המודרנית, עוצמת פעילותו מתונה והוא מתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: תפרחת.

פעילות רפואית: מאזן\מזין מערכת הורמונלית (נשים), מזין, מכייח מרכך, מקדם אסטרוגן, מרכך\מלחלח, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד עווית.

התוויות עיקריות: דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), פסוריאזיס, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

התוויות משניות: אוסטיאופרוזיס, אי-סדירות מחזור חודשי, אקזמה, הרעלת מתכות כבדות, חוסר איזון הורמונלי (נשים), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), תסמונת קדם וסתית (PMS).

רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; בשל היותו של הצמח פיטואסטרוגני, יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם תרופות הורמונליות, עקב חשש לשינוי ביעילות תרופות אסטרוגניות והפחתה ביעילותן של תרופות פרוגרסטרוניות וגלולות למניעת הריון. מסוגל לגרום לפעילות נוגדת קרישה. יש לנקוט זהירות רבה בשימוש בצמח במצבים של גידולים ממאירים תלויי הורמונים.

הריון והנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופות אלו.

מקור המידע - אתר חב. "ראן צמחים"