תסמונת פאזת השינה הדחויה (
DSPS,
Delayed sleep-phase syndrome, מוכרת בעברית גם כ
תסמונת השעון הביולוגי הדחוי) היא הפרעת
שינה כרונית, המתבטאת ב
שעון ביולוגי עם תזמון מאוחר מהרגיל. אנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים ל
הרדם ול
התעוררבשעות מאוחרות מהמקובל בחברה. להפרעה זו ישנו ביטוי גם בשינויים במחזורים יממתיים אחרים של הגוף, כגון שיא ה
ערות,
טמפרטורת הגוף ופעילות
הורמונלית.
אנשים הסובלים מהתסמונת מתארים קשיי הרדמות עד שעה מאוחרת קבועה, אך אם אינם סובלים מהפרעת שינה אחרת בנוסף לתסמונת זו, השינה עצמה נורמלית ואינה שונה משינה המתרחשת בשעות רגילות מבחינה חברתית. בנוסף, הם מתקשים להתעורר בבוקר בשעות המקובלות לתחילת הלימודים או העבודה ולתפקד בבקרים בצורה תקינה, אך במידה וניתנת להם אפשרות לשעת הירדמות והשכמה טבעית, התפקוד היומי נורמלי, ללא תסמינים של ישנוניות יומית. תסמונת זו דומה לתופעת ה
ג'ט לג, אך בניגוד אליה, התסמונת היא כרונית ולא זמנית. מקור התסמונת הוא ככל הנראה במאפיינים
גנטיים, והיא אינה מושפעת מגורמים רפואיים או נפשיים.
התסמונת מתפתחת בתקופת הילדות או ההתבגרות אצל כ-7% מהאוכלוסייה, אך נעלמת בדרך כלל מאוחר יותר. כ-0.15% מהאוכלוסייה (3 מתוך 2000) סובלים מתסמונת זו באופן כרוני ברמות חומרה שונות, בחלוקה שווה בין גברים לנשים.
התסמונת זוהתה והוגדרה לראשונה בשנת
1981 על ידי ד"ר אליוט ד. ויצמן, במרכז הרפואי מונטיפיורי ב
ניו יורק, והיא אחראית לבין 7 עד 10 אחוזים מהתלונות על
נדודי שינה כרוניים. בשל העדר מודעות מספקת, מאובחנת תסמונת זו לעתים כנדודי שינה רגילים או כהפרעה
פסיכיאטרית.
[עריכה]תיאור תסמינים
על פי ההגדרה הבינלאומית להפרעות שינה, התסמינים של תסמונת זו הם:
- איחור קבוע ומתמיד בשעות ההרדמות וההשכמה ביחס לשעות המקובלות חברתית (בדרך כלל הרדמות לאחר 2 בלילה).
- שינה בעלת מחזור שינה ומשך זמן רגילים, במידה והיא אינה מופרעת מסיבות חברתיות.
- שינה ללא יקיצות והפרעות אחרות, לאחר הירדמות.
- קושי משמעותי בסיגול מחזורי שינה בשעות מוקדמות יותר.
- משך זמן מתועד בן לפחות שבועיים של הירדמות והשכמה בשעות מאוחרות מהרגיל.
- לאחר דילוג על מחזור שינה אחד, עשוי להופיע מחזור שינה של בין 12 ל-18 שעות.
- התסמינים אינם מאפיינים כל הפרעת שינה אחרת.
- במידה ומתבצעת בדיקת מעבדה, ביטוי להפרעה זו אמור להתגלה בבקרה בת 24 שעות של שעות השינה ושל שינויים בטמפרטורת הגוף.
דרגות החומרה של התסמונת נמדדות לפי זמן האיחור ההמוצע של מחזור השינה מהמקובל. בתסמונת קלה ישנו איחור של עד שעתיים, בתסמונת רגילה האיחור הוא של כ-3 שעות, ובתסמונת חמורה האיחור במחזור השינה הוא של יותר מ-4 שעות.
סימנים המבדילים תסמונת זו מהפרעות שינה אחרות הם:
- יכולת טובה, ולעתים טובה מהרגיל לשינה בשעות הבוקר.
- שעת הירדמות קבועה באופן יחסי, והירדמות מהירה במידה ושעת השכיבה לשינה קרובה לשעת ההירדמות. ילדים הסובלים מתסמונת זו עשויים להתנגד לשעת השכבה מוקדמת, אך התנגדות זו נעלמת במידה ושעת ההשכבה קרובה לשעת ההירדמות.
- שינה טבעית ורגילה כאשר ישנה אפשרות למחזורי שינה טבעיים, לדוגמה בסופי שבועובחופשות.
- תופעה כרונית המתרחשת בפרק זמן של לפחות חודש.
אנשים עם תסמונת זו מאופיינים בדרך כלל כ'
חיות לילה', ומדווחים כי שעת שיא הערות והיצירתיות חלה בלילה. נסיון עצמי להירדמות בשעות מוקדמות מהרגיל מתאפיין בקשיי הירדמות ונדודי שינה, ולעתים אף אי-הירדמות עד הבוקר. מאמצים שונים שנעשים על ידי הסובלים מתסמונת זו להקדמת מחזור השינה באמצעים שונים (כגון תרפיה,
אלכוהול,
כדורי שינה), נכשלים בדרך כלל. בעקבות כך הסובלים מהתסמונת נזקקים לעזרה בהשכמה מבני משפחה או מ
שעון מעורר. מאחר שהתופעה מתרחשת בדרך כלל ב
ילדות ובתקופת ה
התבגרות (בשיעור של כ-7% בתקופה זו), פעמים רבות ההורים הם אלו שפונים לעזרה לאחר קשיי השכמה ניכרים.
ישנם אנשים המתמודדים עם הפרעה זו באמצעות בניית סדר יום שונה מהמקובל חברתית, באופן התואם למחזור השינה שלהם.
מבחינה ביולוגית, תסמונת זו נגרמת בעקבות שיבוש בשעון הביולוגי בגוף, שאינו מגיב, או מגיב באיחור רב להחשכה בערב, ולהארה בבוקר. שעת ההרדמות אצל אנשים בעלי תסמונת זו אינה מושפעת מחסך בשינה, ובניגוד לאנשים רגילים, חסך שינה אינו מאפס את השעון הביולוגי. לא ידוע על גורם ישיר לתסמונת זו, וההערכה היא כי מקור תסמונת זו ב
גן פגום, ועל כן יש לתסמונת זו נטייה משפחתית. ישנם כמה מקרים מתועדים של
פגיעת ראש כגורם לתסמונת זו.
תסמונת זו מאובחנת באמצעות ניהול יומן לתיעוד זמני שינה ובדיקה קלינית ב
מעבדת שינה, שמשמשת גם לשלילת הפרעות שינה אחרות. האבחנה נשללת במידה ודי בשעון מעורר וכח רצון על מנת להתעורר בשעות רגילות.
[עריכה]התמודדות וטיפול
הטיפול וטכניקות להתמודדות עם תסמונת זו הינם ייחודיים לתסמונת זו מול שאר הפרעות השינה, זאת על רקע עצם השינה שהינה תקינה בתסמונת זו, אם אינה מופרעת מסיבות חברתיות.
- טיפול באור - חשיפה לעוצמת אור מלאכותי גבוה (כ־10,000 לוקס) או אור שמש למשך 30-90 דקות, בזמן הסמוך לשעת ההשכמה הספונטנית, על מנת לעורר את השעון הביולוגי.
- החשכת ערב - החשכה מלאכותית רבה ככל האפשר בזמן הסמוך לשעת ההירדמות, על מנת להרדים את השעון הביולוגי.
- איחור מתמיד של זמן השינה - איחור זמן תחילת השינה עד תחילת הבוקר ולאחר מכן אל הצהריים והערב, עד הגעה לשעת לילה רגילה.
- טיפול במלטונין - מלוטנין הוא הורמון טבעי המשפיע על השעון הביולגי ומחזור השינה. לקיחת כמות קטנה ממנו כשעה לפני זמן ההירדמות מובילה לישנוניות. תופעות לוואישל הורמון זה יכולות להיות הפרעות שינה,סיוטי לילה, ישנוניות ביום ודיכאון. השימוש בהורמון זה הוא בעיקר לטיפול בתסמונת.
[עריכה]קישורים חיצוניים
