יום רביעי, 8 במאי 2013


בתי הכנסת הירושלמים שאסור לכם לפספס

לכבוד יום ירושלים, יצאנו לבדוק את בתי הכנסת הכי-הכי בבירה. מהשטיבלך בקטמון דרך יקר ועד לחיל נשים ואפילו לכותל. מיוחד
מערכת כיפה
כ"ח אייר תשע"ג, 08/05/2013 12:44
בית הכנסת הגדול (המלך ג'ורג 56)
לא צריך באמת להציג את בית הכנסת הגדול בירושלים, המוסד הירושלמי הוותיק שוכן במרכז ירושלים ומושך אליו תיירים מכל  רחבי העולם.  אם אתם חובבי חזנות תשמחו לשמוע כי מידי שבת מתקיימות בבית כנסת תפילות הפתוחות לציבור הרחב, כאשר לפני התיבה עוברים מיטב החזנים, מה שאולי מאריך את זמן התפילה, אך מצד שני על מופע חזנות מקביל הייתם משלמים לא מעט כסף. שורה תחתונה - לאוהבי הזאנר. מומלץ להגיע בראש השנה וליהנות ממגוון כיסויי הראש היוקרתיים הנצפים בעזרת הנשים.
מאריכים בתפילה, אבל אחלה חזנות. בית הכנסת הגדול (צילום: Flik47, shutterstock)
אחדות ישראל - המחתרות (סמטת בורוכוף)
בית הכנסת הוותיק, השוכן בשכונת נחלאות, משלב בין מסורת עתיקה ומפוארת של לוחמי האצ"ל והלח"י, לבין  קהילה צעירה ותוססת של הביצה הירושלמית. מידי שבת נערך במקום סיור בסליק סודי, הממוקם מתחת לארון הקודש, ששימש את לוחמי האצ"ל בתקופת הבריטים. במהלך הסיור הקצר זוכים המשתתפים גם לסיפורים מהנוסטלגיה האישית של מי שהתפלל במקום. מידי שנה מקיים בית הכנסת בערב יום ירושלים תפילה חגיגת וערב שירה המושכים אליהם מאות צעירים ירושלמים, מה שכמובן מוליד לא מעט זיווגים.  זהו כמובן המועד המומלץ לבקר במקום.
נוסטלגיה ירושלמית אמיתית, אחדות-ישראל (צילום: Yairhartman)
יקר (רחוב הל"ה 10, פינת כובשי קטמון)
רחוב כובשי קטמון מתחלק לשניים -  יקר למעלה, ויקר למטה. מדובר למעשה בשני מניינים השוכנים באותו מבנה. התחתון שייך לקהילה המקומית "יקר", המורכבת בעיקר מתושבי השכונה הבוגרים, בעוד הקומה העליונה מכילה בתוכה מניין קרליבכי לטובת תושבי קטמון הצעירים. כל אחד מהמתפללים במניינים השונים בטוח כמובן שהמניין שלו הוא המניין האולטימטיבי, עד כדי כך שאם במקרה תשאלו אותו אם הוא הולך להתפלל ביקר, הוא מיד ישיב "אבל לא במניין למעלה /למטה" בהתאם להעדפתו, מחשש שמא יקוטלג באופן לא נכון. הדבר המשותף היחידי בין שני המניינים הוא ההתגודדות עם פשטידות ובקבוקי יין מחוץ לבית הכנסת בסיומה של התפילה. מומלץ לבקר בשמחת תורה, אז הגברים נזרקים אל הרחוב הסמוך ורחבת בית הכנסת מתפנה לטובת ריקודי הנשים.
קרליבך למעלה, תפילה קלאסית למטה. יקר. צילום: כיפה 
שטיבלך קטמון (רחוב החי"ש 3)
לא משנה באיזה שעה תגיעו לשטיבלך הוותיק, תמיד תוכלו למצוא בו לפחות מניין אחד פעיל. בבית הכנסת ארבעה חדרים שונים המאפשרים לקיים מספר מניינים בו זמנית, כשעל כולם מנצח גבאי קשוח שאיננו מאפשר למניינים פיראטים להיווצר ולהרוס את ההרמוניה במקום. בשבתות תוכלו למצוא בבית הכנסת מתפללים חרדים, חבדניקים, ודתיים לאומיים - כולם מגיעים אפוצים עם שאריות משחת שיניים, בתקווה להספיק לשמוע את הקריאה בתורה של המניין של 11 בבוקר.
תמיד תמצאו פה מניין, השטיבלך (צילום: כיפה)
אם צפיפות ומחנק עושים לכם את זה, או לחלופין אם נזכרתם בשעה 23:00 שעוד לא התפללתם, רוצו מהר לשטיבלך, מה שבטוח זה שלא תפספסו. 
אוהל נחמה (שופן 3)
אם הגעתם לירושלים והמליצו לכם ללכת להתפלל באוהל נחמה כנראה המקור שלכם רואה שידורים חוזרים של "סרוגים". מאז הקרנתה של הסדרה, הדירו רווקי ירושלים את רגליהם מבית הכנסת מחשש שייתוייגו כרווקים ממורמרים. היום פוקדים את בית הכנסת בעיקר תושבי הרחובות הסמוכים המחפשים מניין מהיר, בלי הרבה דרמות. יוקרתו של בית הכנסת חוזרת בחג השבועות, אז מגיעים לבירה תושבי הביצה המקבילה בגבעת שמואל, שאינם מעורים מספיק כדי לדעת שזה איננו המקום לחפש שידוך.
לא רק בשידורים החוזרים של "סרוגים", אוהל נחמה (צילום: כיפה)
קול רינה  (באר שבע 31)
עד לפני חצי שנה, לא ממש היה ברור של מי היה הרעיון לעשות בית כנסת במקלט תת קרקעי הלוקה בבעיות אוורור קשות. מביני עניין תמיד נהגו להגיד כי האווירה הקרליבכית האוטנטית שיש בבית הכנסת היא שמצליחה לכנס לתוכה עשרות אמריקאים ועוד כמה מעריצים. ואז הגיע "מבצע עמוד ענן" ופתאום פרצה  אזעקה בעיר הבירה והכל נהיה מובן. מומלץ לבקר בשמחה תורה, רק אל תשכחו להביא אתכם בקבוק משקה על מנת להשתלב באווירה.
עדס (באר שבע 1)
בית הכנסת הותיק בשכונת נחלאות מושך אליו תיירים וסקרנים רבים מכל רחבי הארץ. המבקשים לחזות באחד המקומות האותנטים של יהדות חאלב. בשגרה תוכלו למצוא בבית הכנסת בעיקר מתפללים מבוגרים תושבי השכונה שזה בית הכנסת הקבוע שלהם מזה דורות, אך בשבתות החורף בית הכנסת מקבל עדנה מחודשת, כאשר במקום מתקיימת "שירת הבקשות" אליהם נוהרים רבים המבקשים להתענג על מסורת הפיוטים העתיקה. ביקור חובה בעונה.
"שירת הבקשות", במיוחד בחורף, עדס (צילום: ויקיפדיה)
תפארת ישראל (רחוב כורזין 1)
אם תשאלו ירושלמי ממוצע איפה נמצא בית כנסת "תפארת ישראל" סביר להניח שלא תקבלו תשובה, שכן שמו של בית הכנסת הפך מזמן לשמו של הרחוב בו הוא שוכן, ונקרא בפשטות "בית כנסת כורזין". בית הכנסת זכה בשנים האחרונות לתחיית המתים, זאת לאחר שכמה מתפללים, בוגרי "בי"כ המחתרות" (ע"ע), ביקשו להקים מניין נוסף ובמסגרת החיפושים אחר מקום תפילה פנוי מצאו את בית הכנסת הספרדי שהיה במקום. מאז לא ניתן להכניס קיסם לבית הכנסת בתפילת ערב שבת. לזכותה של הקהילה החדשה יאמר שהיא הקפידה לשמר לא רק את הציורים על הקירות, אלא גם לשלב את התפילה הספרדית בזו האשכנזית.
חיל נשים (בן זכאי 33)
אחד מהמניינים המפורסמים בשכונת קטמון, בעיקר בשל תפילת הבוקר המאוחרת (10:00), את הרעיון יש לזקוף לזכותם של מספר זוגות צעירים שביקשו לעצמם תפילה אליה הם יוכלו להגיע ביקיצה טבעית אחרי שהם גם הספיקו לשתות קפה בנחת, אבל אם חשבתם שבגלל שהתחלתם מאוחר אתם עלולים גם לסיים מאוחר אל חשש, גבאי בית הכנסת דואגים להעלות רק חזנים קלי לשון, ככה שעדיין תוכלו להגיע בזמן לסעודת שבת. 
אפשר להתפלל שחרית גם בעשר, חיל נשים (צילום: כיפה)
שמו של בית הכנסת לא מעיד על פמינסטיות יתר של ציבור המתפללים, אלא על משכנו הקודם של בית הכנסת בגן ילדים הממוקם ברחוב "חיל נשים". מעברו של בית הכנסת , לפני מספר חודשים, לאולפנא לאומנויות בירושלים, לא הצליחה לנער ממנו את תדמיתו הקודמת ועד היום קוראים הירושלמים לבית הכנסת "חיל נשים". מומלץ בחום לכל מי שמתקשה לקום בשבת בבוקר.
מניין חיבה לצעירים (רחוב שמעוני)
רחוב שמעוני משתרע על פני מאות מטרים, עם זאת, כל בתי הכנסת ברחוב ממקומים באותם שלושה מטרים. בית הכנסת האשכנזי ובית הכנסת הספרדי קיימים מספר שנים ומושכים אליהם מתפללים ותיקים תושבי השכונה, אליהם הצטרף בחודשים האחרונים מניין חדש, אותו הקימו פליטי בית הכנסת "חיל נשים" (ע"ע) לאחר שזה התרחק ממרכז השכונה. כמו מניין האם, גם המניין הזה מתחיל בשעה מאוחרת (9:30), אך השדרוג המשמעותי הוא הקידוש בסוף התפילה. אם דמיינתם לעצמכם מניין רווקים וזוגות צעירים שעוד לפני "עלינו לשבח" כבר עם רגל בחוץ מקלפים את הטלית, הרי שתופתעו לגלות כי החברה הצעירים לקחו יוזמה ומידי שבת (כמעט) מתקיים במקום קידוש רציני אותו תורם אחד המתפללים. השמועה מספרת כי כל מטרתו של המניין היא הקידושים, לא בגלל שחסר למישהו אוכל חלילה, אלא שזוהי דרך נפלאה לזווג זיווגים. אמן.

יום שלישי, 7 במאי 2013


דארקנט: העולם התחתון של האינטרנט

אתרי קניות שמציעים סמים ורוצחים שכירים, פורנו קשה, מדריכים לא חוקיים להכנת חומרי נפץ מחומרים ביתיים, מידע מסווג של גופי ממשל וצבאות, סחר בבני אדם וארגוני טרור שלמים: הרשת שמתחת לרשת מכילה הכל מהכל, ולא נראה שמישהו מצליח להפריע לה. רנן אלעל צלל פנימה וחזר כדי לספר
רנן אלעל
פורסם: 06.04.13, 15:20
אפשר לחשוב על רשת האינטרנט כעל איים איים המחוברים זה לזה בחוטים. גוגל למשל הוא סוג של אי מרכזי ממנו יוצאים חוטים לאתרים רבים אחרים, ואתרים אלה מכילים קישורים (חוטים) לאתרים אחרים – חלקם זמינים בגוגל וחלקם לא. אם תרצו, תוכלו לבקש שפרופיל הפייסבוק שלכם לא יופיע בחיפוש בגוגל, וכך חתכתם את החוט בין גוגל לבין דף הפייסבוקשלכם, אך עדיין תוכלו להגיע לדף זה דרך פייסבוק עצמה.
עוד בבלוג The Tech Wreck:




ברשת, כמו במציאות, המושג "דלתיים סגורות" קיים, אך אינו נפוץ. רשת האינטרנט ידועה בתור רשות הכלל, כלומר, אם העלתם משהו לאינטרנט, בין אם 
לפייסבוק, לפורום כלשהו, לבלוג שלכם ועוד – הרי שהמידע שייך כעת לכולם וחיפוש פשוט ימצא אותו. גוגל הפכה למילה נרדפת לאינטרנט, ואנו מחפשים הכל, אבל הכל, והנחת היסוד היא שפרט להודעות פרטיות בינינו לבין אדם אחר באתרים כמו פייסבוק או בשירותים כמו גוגל-טוק ומסנג'ר, הכל מחובר לכל והכל ידוע, המידע ציבורי ואנחנו חיים בעולם ורוד בלי סודות. האמנם? 

הרשת שלא על המפה והרשת האנונימית

הנחת היסוד היא, אם כן, שהרשת מופתה כך שרובה זמינה לכל המבקש באמצעות חיפוש, ומקסימום לחיצה על כמה לינקים. האמת היא שהאינטרנט שאנחנו מכירים ומשתמשים בו ביום-יום הוא רק קצה קצהו של קרחון המידע העצום שברשת. לאינטרנט שתי שכבות נוספות שרובנו לא מכירים בקיומן, והן גדולות יותר מהרשת המוכרת ומפחידות הרבה, הרבה יותר.

החלק העצום והבלתי מוכר של האינטרנט הוא למעשה האזור הלא ממופה, אוסף עצום של מידע, אתרים וקבצים שלא רשומים לדומיין מסוים (כך שאין מילה פשוטה כמו ynet.co.il שאפשר לכתוב בשורת הכתובת כדי להגיע לאתר), והוא זמין רק למי שיודע להתחבר אליו. כך למשל, ניתן להקיש כתובת IP מסוימת ולהגיע לאתר כזה או אחר, שלא זמין בשום דרך אחרת, ואם אינכם יודעים מה כתובת ה-IP, לעולם לא תדעו על קיומו או תוכנו של האתר. הרשת הלא ממופה מכילה מידע קצת יותר מפוקפק מהרשת הרגילה, אך לא שום דבר עוצר נשימה. החל מתוצאות שגוגל חסמה מסיבות שונות, דרך הרבה פורנו, חלקו חוקי וחלקו לא ברור, שרתי FTP ומגוון בלוגים ואתרים פרטיים שאנשים פתחו ולא טרחו לרשום לשום שירות כתובות או דומיין ועוד. כאן נמצאת רוב הרשת, ובהינתן גישה ולינקים ניתן לגשת אליה מכל דפדפן. 

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)


מתחת לרשת הבלתי ממופה, במקום שאם לא מחפשים לא מוצאים – נמצאת השכבה התחתונה: הרשת האנונימית. רשת הדורשת חיבור מאובטח ואנונימי דרך מספר שרתים באמצעות כלי עליו יכתב בהמשך, המאוחסנים על ידי גורמים אנונימיים ובהם אפשר לבקר רק כאשר גולשים אנונימית, כלומר – רשת אנונימית לגמרי.

ברשת הזו, אנונימיות היא שם המשחק וקשה מאוד לנטר מי גולש, מאיפה, ומי בכלל מאחסן ומחזיק באתרים. השכבה הזו היא הצד האפל של האינטרנט. בין אתרי קניות המציעות סמים ורוצחים שכירים, דרך פורנו ילדים, מדריכים לא חוקיים להכנת חומרי נפץ מחומרים ביתיים, מידע מסווג של גופי ממשל וצבאות, סחר בבני אדם ועד ארגוני טרור שלמים: הרשת הלא מנוהלת מכילה הכל מהכל, ולא נראה שמישהו מצליח להפריע לה.

לרשת האנונימית שמות רבים: דיפ-ווב (הרשת העמוקה), דארקנט (הרשת האפלה), האינטרנט הבלתי-נראה, הרשת הנסתרת, והיא אינה אגדה אורבנית. ירדתי לתהומות הרשת האפלה ולו לזמן קצר. אלה החוויות.

מי בתור לבצל

כדי להתחבר לרשת העמוקה יש צורך בכלי מיוחד העונה על השם "תור", באנגלית Tor, מלשון The Onion Routing, או "מסלול הבצל", ירק שעוד תשמעו עליו הרבה ברשת האפלה. תור ניתנת להורדה בחינם דרך הרשת הרגילה (כן, חיפוש פשוט בגוגל). התוכנה מציגה מסך בקרה המחבר אתכם לרשת העמוקה דרך כמה שרתי משנה, ומגישה לכם כתובת IP חדשה ומאוד מזויפת, שמטרתה היא להפוך אתכם מגולשים רגילים ומזוהים לגולשים אנונימיים. לאחר החיבור תור פותחת דפדפן, גרסה משונה של פיירפוקס עם תוסף תור מותקן המאפשר לכם להחליף זהויות בדויות בלחיצת כפתור.


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)


אחרי עליית הדפדפן יעלה מולכם עמוד "ברוכים הבאים" ובו כתובת ה-IP המזויפת שלכם ומנוע חיפוש משונה העונה על השם StartPage. בדפדפן זה אתם יכולים לעשות את כל מה שעשיתם עד עכשיו – לגלוש לגוגל, וכדונה (ביתר איטיות, יש לציין). עם זאת, אם תדעו מה לחפש תוכלו להגיע לאתרים אחרים, אתרים שדפדפן רגיל ומנוע חיפוש מהשורה לא מודעים לקיומם.

הוויקיפדיה הנסתרת ואינדקס אתרים

האתר המפורסם ביותר ברשת הנסתרת הוא "הוויקי הנסתרת" (The Hidden Wiki). אתר בפורמט ויקיפדיה אשר מכיל קישורים לאתרים שונים, עם מידע מפורט בנושאים מגוונים וכולם ללא צנזורה, למשל מידע סודי של מוסדות ממשל ומידע מודיעיני גנוב, קישורים לשווקים חופשיים המתמחים במשלוח מוצרים לא חוקיים (נשק לא רשום, עבדים, סמים קשים ועוד), מדריכים ליצירת פצצות ונשקים כימיים וביולוגיים, קטעי וידאו ותמונות של הורדת ראשים של חיילים בידי ארגוני טרור ופורומים, הרבה מאוד פורומים.




הפורומים, מעצם היותם מערכת חופשית ופתוחה לשיחה המונעת על ידי הגולשים, הופכים לצלחת פטרי לתופעות מטרידות. החל מטרור, דרך פורנוגרפיה לא חוקית הכוללת פגיעה בילדים ובע"ח ועד יעוץ וקישור בין אנשי מאפיה וארגוני פשע לבין הצורכים את שירותים אלה – חיסולים, גניבות ועוד.
פרט לוויקיפדיה הנסתרת, אתר יחסית נקי, קל למצוא בחיפוש מהיר אתרי "אינדקס" כמו "תורדיר" ובהם קישורים (שמשתנים כל כמה זמן) לאתרים שונים בדארקנט, נקיים פחות.

דרך המשי והחנות הכללית

כפי שרוב האינטרנט המוכר לנו עשוי מפורנו, הרוב המוחלט של הפורנו ברשת הנסתרת הוא לא חוקי, כלומר – פורנו ילדים מאוד מזעזע (שאחרי כמה דקות לומדים מה מילות הקסם שצריך להמנע מהן כדי לא ליפול לאתרים כאלה), פורנו הכולל בעלי חיים, וגם, בנימה פחות אפלה, פורנו של מפורסמים שהופץ והורד מהרשת המוכרת.

לצד הפורנו, המקבילה האפלה לאיביי הוא אתר בשם "דרך-המשי" (סילקרואוד) והוא משמש שוק למוצרים בלתי חוקיים. החל מנשק, דרך סמים (הירואין, קוקאין, DMT וסמים קשים אחרים), ועד חומרים כתובים בלתי חוקיים – מגזינים העוסקים בפדופיליה, מדריכים להכנת נשק, מסמכי זהות מזויפים וחומר גנוב מארגונים וממשלות.

כך גם מציע אתר המכנה עצמו "החנות הכללית" מגוון סמים במחירון מסודר, ורוצחים שכירים מפרסמים עצמם עם מחירון, 20,000 יורו לאדם רגיל, 40 למאפיונר, 50 לאיש ממשל ו-60 לעיתונאי. מאחורי האנונימיות, עד כמה השירותים האלה אמינים? לא מאוד, כנראה. עם זאת, מערכת הפידבקים מדווחת על כמה רוצחים שכירים עם פידבק חיובי מאוד, שלפי כביכול-מקבלי-שירות-לשעבר יעשו את העבודה, האחרים אולי לא ראו אקדח מימיהם ופשוט יקחו לכם את הכסף ויעלמו – הרי אין לכם למי להתלונן אחרי שהזמנתם רצח באפלת האינטרנט.



המטבע המקומי וכתובות הבצל

בעוד כתובות האינטרנט נראות כאוסף מבולבל של אותיות ומספרים בסיומת נקודה onion, טכנולוגיית אתרים פתוחה ובלתי מנוהלת בעליל, החבר'ה בפורומים ובאתרי הקניות מודיעים בכל מקום שהם לא ידברו עם מישהו שיש לו כתובת מהרשת הרגילה, אותה הם מכנים Clearweb (רשת נקייה). כך שאם תשלחו להם מייל מכתובת הג'ימייל שלכם, כנראה שלא תזכו לתשובה.

מיילים מנוהלים בעזרת מערכת דוא"ל בלתי מנוטרת העונה על השם tormail, ורבים המשתמשים שעושים שימוש בטורמייל ברשת הבצל ומחליפים ביניהם תכתובות שאם היו עוברות בכתובת אחרת היו מניחים כותביהן, ככל הנראה, מאחורי סורג ובריח.
המטבע המקומי בו משתמשים ברשת העמוקה הוא מטבע מיוחד בשם ביטקוין (Bitcoin). בקיצור נמרץ (שכן אפשר לכתוב סדרות כתבות רק על נושא זה), כסף רגיל (שקל, דולר, יורו) מוחזק בבנקים וערכו נשלט ע"י ממשלות שסוחרות בו, כך שניתן להוריד את מחיר הכסף ע"י הגברת הייצור שלו וכך ליצור אינפלציה. מעבר לשלטון הממשלות בכסף, ניתן גם לעקוב אחריו, דרך סימון שטרות וכמובן באינטרנט דרך חשבון פייפאל ומספר אשראי, מספר חשבון בנק וכו'. ביטקוין הוא מטבע אינטרנטי הקיים כמה שנים ומצליח מאוד (ערכו עולה בקצב מסחרר), והוא מאובטח ע"י כוח חישוב של מחשבים, נושא העונה על השם Crypto-Currency, כך שניתן "לחצוב" ביטקוין בעזרת שעות מחשוב (רבות מאוד).

מחשבים מיוחדים מסוגלים לחצוב ביטקוין ביתר יעילות, ושירותים שונים ימירו את השקל, הדולר או היורו שלכם לביטקוין. היתרון הגדול עבור הרשת האפלה הוא שביטקוין אינו מוחזק בבנק ואינו מנוהל, וחשבונכם אנונימי לחלוטין כך שאתם יכולים לשלם בלי שאיש ידע מי אתם, לטוב ולרע (זה לא מדויק, לביטקוין היסטוריית החלפת ידיים, אך די קל להלבין אותו - כלומר למכור ולקנות אותו כך שההיסטוריה תעלם, ותיוותרו עם כסף שלא ברור מאיפה הגיע או לאן נשלח). מנגנוני הפידבק באתרי הקניות השונים מציעים כלים למדידת "אמינות" המוכרים השונים (שמפוקפקים גם ככה), ומנסים להציע עסקאות הוגנות לחומרים מאוד לא מהוגנים. הרשת אומרת שהשיטה עובדת, ושהחומרים עוברים מיד ליד ומפה לאוזן.




שאלה פילוסופית

עולם הדארקנט הוא עולם מקביל עם מטבע, כתובות ושפה (סלנג) משלו. החוק היחיד ברשת האפלה הוא שאין חוקים – הכל מותר וכל המרבה, הרי זה משובח. לצד החומרים המפוקפקים והבלתי חוקיים שמציפים את הפינות האפלות של הרשת הנסתרת, אפשר למצוא גם מידע אמיתי של גורמים שמעדיפים לשמור את זהותם לעצמם. יהיו אלה מדליפים שחושפים מסמכים סודיים, חלקם חשובים ומשפיעים על כולנו, אנשים עם דעות שאינן פופולאריות ברשת הנקייה (למשל, ארגונים להפלת משטרים אפלים שפועלים מתוך מדינתם, וחשיפתם יכולה להוביל למאסר) וסתם בלוגרים שמעדיפים לשמור את דעותיהם מתחת לרדאר. כל אלה תופעות חיוביות, ויש הרבה סכנה במתן כוח למיפוי הרשת לאתרי ענק כמו גוגל, ולכמות המידע שהם מחזיקים על רשת האינטרנט עצמה ועל כל אחד מאיתנו.

רשת הבצל האנונימית, אם כן, מהווה את המקום ממנו הגיעו רוב מסמכי WikiLeaks, אותה העלו חברי הקבוצה אל הרשת הרגילה. זה מקום בו ניתן לחשוף מידע רגיש בלי פחד להיחשף, לדון בנושאים רגישים עם אנשים אחרים ואף לסייע ולתרום לארגונים שאנו מאוד מאמינים בהם – כמו קבוצות צעירים איראניים המעוניינים לבצע מאבק מזוין במשטר, או סינים שמבקשים לשוחח על הממשל בלי עיניו הפקוחות של הצנזור על תכתובותיהם.
כך גם מסמכים סודיים של צבא ארה"ב על פעילות לא מוסרית עד כדי לא חוקית בגאונטנאמו, חשוב שיופצו כדי לחשוף את ערוות יוצרי העוולה ולמנוע עוולות מקבילות בעתיד. הרשת האנונימית מאפשרת לכל אלה לפרוח.



אז האם הדארקנט היא תופעה חיובית, או שיש להכחידה מהעולם (אם בכלל ניתן להשמידה)? זו כנראה שאלה פילוסופית, בבסיסה שאלת עקרונית יותר – האם מידע יכול להיות לא חוקי? כלומר, ברור שפושעים שמצלמים חומרים הפוגעים בילדים, עורפים ראשי חיילים, גונבים מידע מארגונים – צריכים כולם לבוא על עונשם וטובה שעה אחת קודם. אך האם ברגע שהמידע קיים, ניתן להאשים אנשים על קריאה וחשיפה אליו? על הפצתו? אלה שאלות שבאופן אישי טרם הצלחתי לענות עליהן, וספק שקיימת תשובה חד משמעית.

כאן הדיון עובר לשאלות עמוקות יותר העוסקות ביעילות ומוסריות הצנזורה במדינות דמוקרטיות, חופש ביטוי לעומת בטחון לאומי, הנגשת מידע פרטי לחברות ענק לעומת הסתרתו, והשאלה האלמותית: האם נסכים לוותר על פרטיותינו כאשר אין לנו מה להסתיר? האם תמיד אין לנו מה להסתיר?

רוצים לדעת עוד? כאן או כאן תוכלו לרדת, כמו שאומרים, במורד מחילת הארנב.


יום שני, 6 במאי 2013

שיחות מישראל לחו"ל

מאת אבי וייס:

היציאה לחו"ל עם מכשיר הסלולר, מומלץ לנקוט בכמה צעדי חסכון ומנע, לפני שמקבלים את "הלם החשבונית" - כשחוזרים לארץ:

א. למנוע אפשרות גלישה מהמכשיר הסלולרי בעת שיוצאים לחו"ל. שליטה על אופציה זו נמצאת בתפריטי המכשיר. ניתן לאפשר גלישה ב- WiFi ציבורי בלבד. אם יש צורך כן להשתמש בגלישה באינטרנט הסלולרי בחו"ל, מומלץ לנטר בקפדנות אחרי הצריכה בגלישה, כמומלץ בטיפ השבועי הקודם.

ב. לא להירשם \ לרכוש את "חבילות חו"ל" של חברות הסלולר. מגוון הפתרונות האלטרנטיביים, שיש בשוק, הוא רחב ואטרקטיבי. הפתרון הזול ביותר כיום: החלפת ה- SIM ל- SIM מקומי בארץ היעד (או שכירת מכשיר מקומי בארץ היעד).
 
ג. להשתמש, ככל הניתן, באפליקציות אינטרנט חופשיות לתקשורת דוגמת: סקייפ, WhatsApp וכיו"ב. זאת, ממחשבים ציבוריים (לדוגמה: מ"אינטרנט קפה", שיש בכל פינה בעולם), או בשימוש ב- WiFi ציבורי. 
אין צורך לשלם ביוקר על חריגות ממכסת הגלישה!
------

 הפעם ליוצאים לחו"ל ולבוחרים לצאת ולהסתובב בחו"ל עם סים זר במכשיר שלהם: האם ניתן להמשיך ולקבל שיחות מישראל הנכנסות למספר הישראלי, שתועברנה למכשיר עם הסים הזר? התשובה הברורה: בהחלט כן. 


אחד מקוראינו, שקרא את שני הטיפים הקודמים, שפירסמתי  בהם המלצתי לא לקחת את החבילות של חברות הסלולר הישראליות בעת היציאה לחו"ל, ובכל מקרה לבצע ניטור קפדני אחרי צריכת המכשיר (שיחות, מסרונים ו- Data), בעת שנמצאים בחו"ל, פנה אלי בשאלה הבאה: "אני מתכוון לרכוש בחו"ל סים זר. זו האופציה שבחרתי, מכלל האופציות שאתה מציע. אולם, מה עם השיחות הנכנסות למספר הישראלי הרגיל שלי? פניתי לחברת הסלולר שלי: פרטנר\אורנג' ושם אמרו לי, שלא ניתן לבצע "העבר שיחה" למספר זר בחו"ל, ממכשיר האורנג' עם המספר הישראלי שלי. אני בכל זאת מעוניין לאפשר לכל המחייגים למספר הישראלי הרגיל שלי להגיע אלי, גם כשאני בחו"ל, עם הסים הזר במכשיר. מה עושים?"

כך השבתי:
 
יש לך כמה אפשרויות לפתרון הבעיה שהצגת:
אם התשובות של פרטנר לא מתאימות לך, פשוט תעזוב אותם... יש מתחרים שכן מאפשרים זאת ובזול... תעבור לאחד המתחרים ותוכל לבצע "העבר שיחה" למספר הזר. כך תוכל לקבל שיחות נכנסות מישראל גם כשאתה בחו"ל עם מספר זר. ברור שהסטת השיחה למספר הזר תעלה לך כסף, אולי די הרבה (תלוי בארץ היעד וכמות השיחות הנכנסות). שכן, אתה משלם על השיחה הנכנסת מישראל לספק הסלולר הזר, שמעביר את השיחה אל המכשיר שלך. 
גם בפרטנר אתה יכול לעקוף את החסימה להסטת שיחה למספר זר, ע"י העברת השיחה למספר קווי שלך ומהמספר הקווי להעביר את השיחה למספר הזר שלך בחו"ל. אבל, זה לא מומלץ על ידי (ראה בסעיף הבא).
בכל מקרה, למה אתה רוצה בכלל להסיט שיחות מהארץ לחו"ל? המעבר של הסטת שיחות בסלולר מישראל לחו"ל הוא יקר. יש פתרונות טובים וזולים, ראה הסעיפים הבאים.
הפתרון הראשון: תשאיר הודעה קולית במספר הישראלי שלך ובה תספק למחייגים בהודעה הקולית שלך את המספר הזר. זאת, לאלה שלא יודעים ששיצאת לחו"ל ועברת למספר זר. לכל המכרים \ משפחה \ ידידים \עמיתים לעבודה, פשוט תשלח מייל או מסרון טרם היציאה, או אפילו בחו"ל, ותודיע להם מה המספר הזר שלך. אולם, זה הפתרון הכי מהיר, פשוט והקל ביותר לביצוע. אולם, יש פתרונות חכמים יותר בסעיפים הבאים.
אתה יכול לרכוש \ לשכור למשך הנסיעה מכשיר סלולר חכם, שיש בו יכולת להכניס 2 כרטיסי סים בו זמנית. יש הרבה מכשירים כאלו בשוק.
אתה יכול לבחור בסים זר המקבל 2 מספרים במקביל או יותר: את המספר הישראלי שלך ואת המספר הזר שאתה רוכש. כך, תוכל לקבל שיחות מישראל למספר הישראלי שלך ולהוציא שיחות בחו"ל מהמספר הזר שרכשת, באופן קל ושקוף. יש פתרונות רבים כאלו בשוק, רובם מופיעים באתר.
יש פתרונות זולים מאוד לקבל מספר זר על הסים הישראלי אף מבלי להחליף אותו, או פתרונות שמשלבים את המספר הישראלי באופן שקוף על הסים הזר, כמפורט כאן, כאן וכאן. 
אתה יכול  לבחור בשירות ישראלי המבצע הסטת שיחות של המספר הישראלי שלך למספר הסים הזר שתקבל ממנו, או הסטה של השיחה הנכנסת למספר הישראלי שלך לנתב שלו המצוי בישראל או בענן, שמבצע את הסטת השיחה למספר הזר שקיבלת עם הסים ממנו. יש פתרונות עצמאיים כאלו רבים בשוק. רובם מופיעים באתר ותוכל להתעדכן לגבי מבצעים אטרקטיביים כאלו גם באתר כמה זה?.
שורה תחתונה: "צרכנות נבונה" היא שם המשחק. חובה לבדוק ולהשוות בין שלל המתחרים ולקבל המלצות מאלו שהתנסו בשירותים של מי מהמתחרים שנראים אטרקטיביים, ליוצא לחו"ל עם מכשיר הסלולר האישי שלו. 
למה בכלל להחליף סים ומה מקבלים כשעוברים לסים זר?
התשובה לשאל זו די ברורה: לא מקבלים את "הלם החשבונית" כשחוזרים לארץ. ניתן לשלוט יפה בהוצאות הסלולר ולא לוותר על כל השימושים והיכולות של המכשיר, כולל שימושי Data. זה כולל ניווט, דוא"ל, קריאת חדשות, עבודה מרחוק וכל שירות אחר שיש במכשיר. כבר ראיתי חשבונות סלולר של לקוחות מופתעים, חשבונות הנעים בין אלפי ש"ח עד עשרות אלפי ש"ח (לנסיעה אחת). אלו חשבונות, שקיבלו לקוחות, שנסעו לחו"ל ולא דאגו לקחת את הפתרון הנכון לשירותי התקשורת שלהם בעת שהם מסתובבים בחו"ל.

אתן כאן דוגמה קטנה אחת: המחיר שמספקת חברת הסלולר הגדולה T-Mobile בעת שנוחתים בארה"ב. בכל קיוסק בכל פינת רחוב אפשר לרכוש סים של T-Mobile לדור 4 - LTE המתאים לכל סמארטפון או טאבלט סלולרי, גם אם הוא לא LTE. בתצלום אפשר לראות את הטופס שמקבל הרוכש של סים זר זה (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):
 


המחיר של T-Mobile לסים זר בדור 4 הוא: 3 דולרים ליום (!). זה הכל. הסים המינימלי לרכישה בחנויות ובקיוסקים הוא של 36 דולרים המספיק ל- 18 יום. המחיר הזה כולל: שיחות ללא כל הגבלה לכל יעד, מסרונים ללא כל הגבלה לכל יעד, גלישה באינטרנט בדור 4 במגבלה של 200 מגה צריכת Data ליום. בצריכה מעבר ל- 200 מגה ביום מסוים, אבל ללא כל הגבלה של הצריכה בשום יום, המהירות של הגלישה יורדת ואינה של דור 4. בהחלט מחיר מאוד אטרקטיבי לסים בחו"ל (במקרה הזה, בארה"ב). יש עוד מבצעים זולים (בארה"ב). יש תחרות עזה בין החברות שם, די בדומה למה שיש בישראל.

רק לשם השוואה, אם לקוח פרטנר לוקח חבילת גלישה בחו"ל, זה יעלה לו 139 ש"ח ל- 1 ג'יגה צריכה ל- 30 יום בדור 3, ללא שיחות ומסרונים. אם רוצים גם שיחות ומסרונים אזי החבילה בפרטנר המינימלית ל- 30 יום עולה 349 ש"ח. בפלאפון, גלישה ל- 30 יום של 75 מגה בלבד ליום (!) עולה 149 ש"ח. בסלקום חבילת גלישה עולה 29 עד 39 ש"ח ליום ל- 30 יום (תלוי בארץ היעד, יש ארצות שזה 149 ש"ח ליום), עם עד 50 מגה בלבד ליום (!). ברור לכל, שאלו לא חבילות אטרקטיביות, עם גלישה מינימלית מאוד מוגבלת, מול החלופה של שימוש בסים זר. 

נסיעה מוצלחת לחו"ל ללא הוצאות מיותרות על שירותי תקשורת וגלישה סלולרית בכל מקום בעולם!

-----
 
לכל ספק סלולר יש מנגנון שונה לטיפול בחריגות הגלישה של לקוחותיו, בארץ ובעת שהלקוח נמצא בחו"ל. חלק מאיטים את הגלישה ולא גובים עבור החריגה, אבל חלק מהספקים גובים סכומי עתק על כל מגה של חריגה ממכסת הגלישה החודשית שיש ללקוח. אין צורך ליפול בפח!

במערכות ההפעלה החדשות (בגרסאות מסוף 2012 והלאה) של כל מכשירי הסלולר שיש בשוק (לרבות אייפון ואנדרואיד), יש במערכת התפריטים במכשיר יכולת מעקב אחרי היקף צריכת הגלישה של המשתמש. צריך להציב במערכת את קו הגבול של מכסת הגלישה והמכשיר יתריע בעצמו למשתמש בו על התקרבות לקו זה וחריגה.

אולם, לרבים המחזיקים במכשירים ניידים עם מערכות הפעלה ישנות יותר ובגרסאות ותיקות, אין דרך קלה לדעת מתי הם מתקרבים לניצול מלא של חבילת הגלישה באינטרנט הסלולרי. אמנם, ספק הסלולר מחוייב לשלוח מסרון למשתמש כשהוא עומד לסיים את המכסה שלו. אך רבים לא שמים לב למסרונים הללו, או שמסיבה כלשהי הם לא מקבלים את המסרון אזהרה. התוצאה: חיובים גבוהים בחשבון הסלולר עבור החריגה.

לכן, ההמלצה שלנו להוריד מהרשת אחד משני הכלים החופשיים, 2 אפליקציות בחינם המספקות יכולת מעקב אחרי צריכת המכשיר: Onavo ו- 3G Watchdog. יש עוד כלים כאלו, אך מומלץ (לאור ההתנסות האישית בתוכנה שפותחה בישראל) לבחור ב- Onavo. עי"כ ניתן לחסוך ולמנוע את הקנסות והחיובים על חריגה ממכסת הגלישה החודשית ולמנוע גלישה מיותרת בחו"ל - במחירים מפחידים. 

תגובות :


יעל06/05/2013
מסכימה מאוד עם יובל.. יוצא לי לנסוע לא מעט ואני קונה סים ייעודי למדינה אליה אני נוסעת...
יש אתר טוב שמוכר אותם בזול: www.simzol.co.il

יובל ענתבי04/05/2013
מניסיון סים זר עדיף בהרבה וניתן להשיג גם תעריפים זולים עוד יותר
לגבי שיח׳ות נכנסות הפתרון שעשיתי זה באמת כמומלץ השארת הודעה בתא הקולי בלי לתת את המספר הזר
אבל את כל ההודעות הקוליות קיבלתי מייל כדואר אלקטרוני ושמעתי בסים הזר ללא כל עלות ובזמן אמת וחזרתי לכל מי שרציתי
גם כשלא השאירו הודעה קיבלתי את המספר במייל של התא הקולי
באיטליה שילמתי 10 יורו על סים מקומי ועוד 10 יורו על חבילת גלישה של עד ג׳יגה הניתנת לשימוש עד חודש
כמובן שזה עדיף מה גם שעל המכשיר שלי מותקנת אקרובטים עם מספר ישראלי שהיה ידוע לחשובים לי
הגלישה שימשה גם לשימוש בוויז שנתן GPS איכותי מאוד ובעברית על גבי המכשיר הסלולרי