| הגדרות והסברים |
|---|
| |
|
|
|
| א |
|---|
| אחזקה ופחת בניינים וציוד - כולל דמי שכירות, פחת בגין בניינים וציוד, מסי רכוש, הוצאות שמירה, הוצאות ביטוח ותיקונים. (לגבי נכסים אשר בשימוש התאגיד הבנקאי). |
| איגרות חוב (כהתחייבות) - אג"ח - לרבות שטרי חוב ושטרי התחייבות. |
| איגרות חוב (כנכס) - אג"ח - לרבות מילוות מדינה, מניות בכורה הניתנות לפדיון, כתבי התחייבות המירים, איגרות חוב צמיתות וכתבי התחייבות נדחים. הן ממוינות לשלוש קטגוריות - לפדיון, זמינות למכירה ולמסחר. (ראה הגדרות). |
| איגרות חוב מוחזקות לפדיון - איגרות חוב שהתאגיד הבנקאי מתכוון ויכול להחזיקן עד למועד הפדיון. |
| איגרות חוב למסחר - ראה ניירות ערך למסחר. |
| איגרות חוב זמינות למכירה - ראה ניירות ערך זמינים למכירה. |
| אמצעי שליטה בתאגיד (כהגדרתם בחוק הבנקאות - רישוי) - כל אחת מאלה: |
| זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; | (1) |
| הזכות למנות דירקטור בתאגיד. לעניין זה: | (2) |
| יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו; | (א) |
| חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, שהוא בעל | (ב) |
| הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; | (3) |
| הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו לאחר סילוק חבויותיו. | (4) |
| אנשים פרטיים - יחידים שאינם תאגידים (רשומים או לא רשומים) ואינם עוסקים בפעילות עסקית. |
| אשראי - לרבות ניכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים, אשראי מפיקדונות למתן הלוואות, יתרות חובה בחשבונות עו"ש והתחייבויות של לקוחות על חשבון קיבולים. |
| אשראי אחר (דוח על העלות האפקטיבית) - ראה חשבונות חח"ד וחשבונות עו"ש ביתרות חובה ואשראי אחר. |
| אשראי לממשלה - כולל הפקדות באוצר הנובעות מתכניות חיסכון, מהנפקות איגרות חוב וכן סכומי המענק שהאוצר התחייב לשלם בגין תוכניות חיסכון . |
| אשראי לציבור - |
|---|
| לרבות הלוואות לציבור, משיכות יתר בחשבונות עו"ש של הציבור, יתרות חוב של הציבור הנובעות מעסקאות בכרטיסי אשראי, עסקאות של רכישה בתנאי מכר חוזר, השאלת ניירות ערך לצורך כיסוי מכירה של ניירות ערך בחסר, עסקות מימון על ידי החכרת ציוד ("ליסינג"). | א. |
| בלוחות שמקורם בדוחות הכספיים לציבור, במאזן החודשי ובדוחות על שלוחות חו"ל, נתוני האשראי הם לאחר ניכוי ההפרשות הספציפיות, ההפרשה הנוספת וההפרשה הכללית. בלוחות שמקורם בדוח על סניפים, בדוח על האשראי לפי ענפי המשק, בדוח על העלות האפקטיבית במגזר הלא-צמוד ובדוח רווח והפסד הנשלחים לפיקוח על הבנקים מנוכות מהאשראי ההפרשות הספציפיות בלבד. | ב. |
| בדוחות שנתוניהם מבוססים על הגדרות הוראות הדיווח לציבור נכללים ב"אשראי לציבור" גם פיקדונות בבנקים המיועדים למתן הלוואות וכן קיבולים; זאת להוציא דוח רווח והפסד הנשלח לפיקוח על הבנקים, שבו לא נכללים הקיבולים באשראי. | |
| במאזן החודשי ובדוחות על האשראי לפי ענפי משק נתוני האשראי כוללים יתרות חוב של הציבור הנובעות מעסקאות בכרטיסי אשראי רק החל מ-12/06. בדוח על העלות האפקטיבית במגזר הלא צמוד ובדוחות על שיעורי הכנסה והוצאה לפי מגזרי הצמדה (שמקורם בדוחות הכספיים לציבור ובדוח רווח והפסד הנשלח לפיקוח על הבנקים), נתוני האשראי לא כוללים יתרות אלו. | ג. |
| אשראי תעודות - אשראי שנועד למימון יבוא סחורות לישראל או למימון יצוא סחורות מישראל. אשראי תעודות בקשר עם יבוא ייכלל כאמור לעיל, בין אם התאגיד הבנקאי חייב לשלם למוכר במישרין ובין באמצעות כתב, אולם זאת רק כאשר התחייבות בתאגיד הבנקאי מותנית במסירת מסמכים אליו או אל הכתב והמסמכים טרם נתקבלו, כלומר, כל עוד ההתחייבות היא תלויה ולא מוחלטת; |
| אשראי on call - אשראי שניתן למספר ימים ונפרע על פי קריאה בהתאם לתנאי ההסכם בין הבנק ללקוח. |
|
למעלה  | ב |
|---|
| בניינים וציוד - בנייני הבנק וציוד כולל זכויות בדרך של שכירות או חכירה. |
| בנק - תאגיד בנקאי, בנק מרכזי וכן בנק מסחרי בחו"ל המקבל פיקדונות מהציבור. |
| בנקים זרים (בדוח על פיקדונות בשלוחות) - כל הבנקים שהמשרד הראשי שלהם מחוץ לישראל (לרבות בנקים בארץ מושב השלוחה), למעט חברות בת בנקאיות של בנקים ישראליים, הנחשבות לצורך דיווח זה כבנקים ישראליים. |
|
| למעלה | ה |
|---|
| הון - הון עצמי, התחייבות הניתנות להמרה שסביר שיומרו, וזכויות של בעלי מניות חיצוניים. |
| הון משוקלל ברוטו - הון עצמי בתחילת שנה, בתוספת הנפקות משוקללות בהתאם לתקופת הנפקתן במשך השנה. |
| הון עצמי - הון מניות נפרע, תקבולים על חשבון מניות (רק כשקיימת התחייבות בלתי חוזרת לרכוש את המניות ולהקצותן), התחייבויות צמיתות, קרנות, רווח כולל אחר, עודפים ודיבידנד שהוצע או שהוכרז לאחר תאריך המאזן. |
| הון פיננסי - הון עצמי פחות פריטים לא כספיים. |
| הוצאות בלתי רגילות - ראה הכנסות והוצאות בלתי רגילות. |
| הוצאות מימון אחרות - כולל קנסות, או ריבית על גירעונות בנזילות לבנק ישראל בגין חריגות מהוראות הנזילות. |
| הוצאות על איגרות חוב - כולל ריבית, הפרשי הצמדה והפרשי שער, הוצאות הנפקה של איגרות חוב באופן יחסי ליתרת הקרן בכל שנה (בניכוי החזר הוצאות הנפקה), הפחתת החלק היחסי של הפרמיה וניכיון איגרות החוב שהונפקו. |
| הכנסות והוצאות בלתי רגילות - כולל הכנסות והוצאות בעלות אופי שונה מהפעולות הרגילות של התאגיד הבנקאי, ושאינן בעלות אופי חוזר ונשנה; כולל הפרשה להפסדים צפויים על נכסים שהנהלת התאגיד הבנקאי החליטה להעמידם למכירה, או שאינם בשימוש. |
| הכנסות מאיגרות חוב - כולל ריבית, הפרשי הצמדה והפרשי שער שנצברו על איגרות חוב בצירוף החלק היחסי של הניכיון או בניכוי החלק היחסי של הפרמיה. רווחים והפסדים ממכירת השקעות באיגרות חוב ומהתאמות לשווי ההוגן של איגרות חוב למסחר יוצגו במסגרת הכנסות והוצאות מימוניות אחרות. (רווח ממכירת איגרות חוב זמינות למכירה שלא בתוך תקופה של 60 יום ממועד רכישת איגרות חוב בעלות תכונות זהות, ייזקף לדוח הרווח וההפסד בעת המכירה. הפסד ממכירת איגרות חוב זמינות למכירה ייזקף לדוח הרווח וההפסד בעת המכירה.) |
| הכנסות מאשראי - לרבות הכנסות מריבית, מהפרשי הצמדה ומהפרשי שער על אשראי. עמלה חד-פעמית הנגבית מלווה שלא תמורת שירות מסוים או שלא כהחזר של הוצאות מיוחדות, אלא כתוספת לריבית. עמלות הקצאה למסגרות אשראי המתייחסות לתקופת הדוח. |
| הכנסות מימון אחרות - כולל: |
| עמלות מעסקי מימון כשהסכום אינו מהותי; | (1) |
| עמלות פירעון מוקדם של אשראי שניתן: | (2) |
| הכנסות התאגיד הבנקאי מעמלות פירעון מוקדם, לאחר ניכוי החלק היחסי המתייחס להון הפיננסי (ראה הגדרה) הנפרס שנכלל בדוח הרווח וההפסד בשיעורים שווים לפי יתרת התקופה לפירעון של האשראי, או תוך שלוש שנים ממועד הפירעון, לפי התקופה הקצרה יותר; |
| הפחתת הפרשה לחובות מסופקים; | (3) |
| גביית ריבית על חובות בעייתיים; | (4) |
| גביית ריבית על פיגורים בהלוואות לדיור. | (5) |
| רווחים והפסדים ממכירת אגרות חוב ומהתאמות לשווי הוגן של אגרות חוב למסחר. | (6) |
| הלוואה מוכוונת - הלוואה שניתנה לפי הסדר עם הממשלה ,הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית,רשות מקומית או אחת מהחברות: "חלמיש", "פרזות", "שקמונה", "לורם", "ח.ל.ד","עמידר", ביו אם ניתנה מפיקדונות למתן הלוואות של הגופים האמורים ובין אם ניתנה מאמצעי התאגיד הבנקאי. |
| הלוואה משלימה - הלוואה לא מוכוונת שניתנה מאמצעיו של התאגיד הבנקאי למי שזכה בהלוואה מוכוונת, נוסף על ההלוואה המוכוונת ולאותה מטרה. |
| הלוואות בעלים - הלוואות אשר לפי תנאיהן הן נדחות מפני תביעות אחרות והלוואות אחרות בעלות אופי הוני. |
| הלוואות בריבית משתנה |
|---|
| כאשר מועד שינוי הריבית ידוע ושיעור הריבית העתידי איננו ידוע: | א. |
| זמן הפירעון נחשב כיום שבו חל או יכול לחול שיעור ריבית חדש; | |
| כאשר מועד שינוי הריבית איננו ידוע ושיעור הריבית העתידי איננו ידוע: | ב. |
| האשראי או הפיקדון מדווחים במועד העמדתם וכן כאשר חל שיעור ריבית חדש. | |
| הלוואות מבנק ישראל - הלוואה מוניטרית במטבע ישראלי והלוואות אחרות. |
| הפרשה כללית לחובות מסופקים - הפרשה שנעשתה בשנים 1992-1985 כאחוז מסוים מסך כל חבויות הלקוחות ושימשה כעתודה בגין סיכונים לא-מזוהים הגלומים בכלל החבויות של הלקוחות. התאגידים ממשיכים לקיים את יתרת ההפרשה שנצברה בסכום שאינו עולה על 1% מסך כל חבויות הלקוחות ליום 31.12.1991. |
| הפרשה לחובות מסופקים - מורכבת מהפרשה ספציפית, נוספת וכללית. |
| הפרשה לחובות מסופקים (ספציפית) בגין סעיפים חוץ-מאזניים (כגון ערבויות) נכללת בסעיף "התחייבויות אחרות" (ב"זכאים אחרים ויתרות זכות") במאזן ואינה מנוכה מהאשראי. כשחלקים של ההפרשה הכללית וההפרשה הנוספת לחובות מסופקים המחושבים על הרכיבים החוץ-מאזניים של חבויות הלקוחות, הם מהותיים, נכללים גם הם בסעיף "התחייבויות אחרות" במקום הניכוי מהאשראי. סכום ההפרשות מנוכה מסכום ההתחייבויות על חשבון לקוחות (ערבויות וכד'). |
| הפרשה נוספת לחובות מסופקים - הפרשה המתבססת על איכות תיק החבויות בכל תאגיד בנקאי. חישוב הסכומים נקבע בהוראה מס' 315 (ניהול בנקאי תקין). |
| הפרשה ספציפית לחובות מסופקים - סכומי ההפרשה הספציפית מחושבים בהתאם להוראה מס' 314 (בניהול בנקאי תקין). בבנק למשכנתאות נקבעת ההפרשה על הלוואות לדיור בהתאם לעומק הפיגור בתשלומי הלווים. |
| השקעות בחברות מוחזקות - כולל מניות, תשלומים על חשבון מניות, כתבי אופציה, ניירות ערך המירים, כתבי התחייבות נדחים והלוואות בעלים בחברות בת המוחזקות כהשקעה ולא למסחר. |
| התחייבויות אחרות - כולל: |
| עתודה למסים נדחים (בניכוי מסים נדחים לקבל); | (1) |
| עתודה לפצויי פטורים, לפצויי פרישה ולפנסיה (בניכוי יעודה); | (2) |
| עתודה שוטפת למס הכנסה (בניכוי מקדמות ששולמו); | (3) |
| הכנסות מראש, למעט אלה שיש לקזז מסעיפי ה"אשראי"; | (4) |
| תקבולים על חשבון מניות שטרם הוקצו, הניתנים להחזרה וסביר שיוחזרו; | (5) |
| תקבולים על חשבון כתבי אופציה שטרם הוקצו, הניתנים להחזרה וסביר שיוחזרו; | (6) |
| יתרות זכות בגין מכשירים נגזרים (למעט נגזרים משובצים); | (7) |
| זכאים בגין פעילות בכרטיסי אשראי. | (8) |
| זכאים אחרים ויתרות זכות (ראה הגדרה). | (9) |
| הערה: במאזן החודשי נתוני התחייבויות אחרות כוללים יתרות בגין זכאים בגין פעילות בכרטיסי אשראי רק החל מ-12/06. בדוחות על שיעורי הכנסה והוצאה לפי מגזרי הצמדה (שמקורם בדוחות הכספיים לציבור ובדוח רווח והפסד הנשלח לפיקוח על הבנקים) נתוני התחייבויות אחרות לא כוללים יתרות אלו |
| התחייבויות תלויות והתקשרויות מיוחדות (בדוח על שלוחות) - הבסיס לחלוקה לארצות הוא מקום מושבם של הלקוחות. |
| ב"מסגרות אשראי שלא נוצלו" יש לכלול התחייבויות למתן אשראי שאינן התחייבויות בלתי חוזרות. |
|
| למעלה | ז |
|---|
| זהב - מטבעות זהב, מטילי זהב, תעודות המקנות זכות למטבעות או למטילים, שמוחזקות כנכס של הבנק. |
| זכאים אחרים ויתרות זכות כולל: |
| זכאים עבור הוצאות שטרם שולמו. | (1) |
| ריבית על כתבי התחייבות נדחים המשולמת באופן שוטף, שנצברה ליום המאזן. | (2) |
| הפרשה לחובות מסופקים (ספציפית בגין התחייבויות על חשבון לקוחות שאינן כלולות במאזן, כגון ערבויות). | (3) |
| הסכומים שבהם שווי השוק של ניירות ערך אשר הושאלו, עולה על ערכם בספרים לפני ההשאלה. | (4) |
| ההפרש בין שווי השוק של ניירות ערך שנמכרו בחסר לבין התמורה שנתקבלה ממכירת ניירות ערך שנשאלו. | (5) |
| זכויות בעלי מניות חיצוניים - כולל זכויות בהון, בקרנות ובעודפים, של חברות בת שאוחדו. |
|
| למעלה | ח |
|---|
| חבות בהשגחה מיוחדת- כוללת: |
| חבות שהנהלת התאגיד הבנקאי רואה צורך להגביר לגביה את אמצעי המעקב והפיקוח, אם כי אינה צופה להפסדי אשראי בגינה. צורך כזה יתכן שייווצר נוכח שיקולים הקשורים בהתפתחויות ענפיות או אזוריות, או נוכח שיקולים ספציפיים הקשורים באיתנותו הפיננסית של החייב, היקף וטיב המידע המצוי בידי התאגיד הבנקאי באשר לחייב ופעילותו העסקית, מצב הבטחונות, פיגורים בפירעון החובות, קשרי החייב עם גופים אחרים הנחשבים כבעייתיים וכו'; | (א) |
| יתרת חבות של לווה שחלק אחר ממנה הוגדר כחוב בעייתי בסיווג אחר; | (ב) |
| חברה אם - חברה שהתאגיד הבנקאי המדווח הוא חברה בת שלה. |
| חברה בת - חברה שתאגיד בנקאי מחזיק ב50%- או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות שהיא הנפיקה, או בכוח ההצבעה שלה, או רשאי למנות מחצית או יותר ממנהליה, או את מנהלה הכללי. |
| חברה כלולה - חברה, למעט חברה מאוחדת, שהשקעת התאגיד הבנקאי בה כלולה בדוחות התאגיד הבנקאי על בסיס השווי המאזני. |
| חברה מאוחדת - חברה שדוחותיה מאוחדים עם דוחות התאגיד הבנקאי. |
| חברה מוחזקת - חברה מאוחדת או חברה כלולה. |
| חברה מסונפת - חברה כלולה שאינה חברה בת של התאגיד הבנקאי. |
| חברה קשורה - חברה אם, חברה בת, חברה מסונפת ותאגיד הנשלט בידי חברות כאלה. |
| חברת כרטיסי אשראי - תאגיד עזר המנפיק כרטיס חיוב או הסולק תשלומים שנעשו באמצעותו. לעניין זה, "מנפיק" ו-"כרטיס חיוב" - כמשמעותם וכהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, לפי העניין; ו"תאגיד עזר" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. |
| חברת שירותים משותפת - כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א - 1981. |
| חוב בעייתי - חבות בהשגחה מיוחדת (ראה הגדרה), חוב בפיגור זמני (ראה הגדרה), חוב שאורגן מחדש (ראה הגדרה), או שלגביו הוחלט על ארגון-מחדש שטרם בוצע, חוב שאינו נושא הכנסה (ראה הגדרה), או חוב שנקבע כמסופק (ראה הגדרה), בחלקו או במלואו. |
| חוב בפיגור- סך כל החוב אם חלקו לא נפרע תוך 90 יום מהמועד שנקבע לפרעון אותו חלק, למעט חוב בפיגור זמני. לעניין זה, חוב בחשבון עובר ושב ייחשב כחלק של חוב בפיגור,אם חריגות ממסגרות אשראי מאושרות לא תיפרענה תוך 90 יום ממועד היווצרותן או אם בתוך מסגרת האשראי לא נזקפו לזכות אותו חשבון סכומים עד לכדי כיסוי החוב תוך תקופה שתגדיר הנהלת התאגיד הבנקאי. כאשר חוב בחשבון עובר ושב נחשב כחוב בפיגור וניתן לזהות את החוב הספציפי שבגינו נוצר הפיגור, יוגדר גם חוב זה כחוב בפיגור. כאשר אין זה מעשי לזהות את החוב שבגינו נוצר הפיגור, תוגדר כל החבות של הלקוח כחוב בפיגור. |
| למרות האמור לעיל חוב אחר של הלקוח (מלבד החוב בחשבון עו"ש) לא ייחשב כחוב בפיגור אם: |
| ניתן לזהות באופן ספציפי תשלומים לפרעון החוב; או | (א) |
| כאשר לא ניתן לזהות תשלומים כאמור, אבל לאחר יום זקיפת התשלום לחשבון עו"ש, היתה בו יתרה שסכומה נמוך מהיתרה ערב זקיפת התשלום לחשבון העו"ש; | (ב) |
| חוב בפיגור זמני - חוב בפיגור, שלדעת הנהלת התאגיד הבנקאי יש לראות את הפיגור בפרעונו כזמני וכי אין בו כדי לסמן הפסדי אשראי צפויים. |
| בבנקים למשכנתאות כאשר עומק הפיגור של הלוואה לדיור אינו עולה על 6 חודשים ובהעדר נסיבות אשר מצדיקות סיווג אחר. |
| חוב מסופק - חוב, או חלק ממנו, שלאחר הערכת מצבו הכלכלי של החייב, לרבות טיב נכסיו וכושר הפרעון שלו ולאחר הערכת הבטחונות שבידי התאגיד הבנקאי, קבעה הנהלת התאגיד הבנקאי שאין סיכוי סביר לגבות את החוב ויש לרשום בגינו הוצאה בספרי התאגיד הבנקאי; |
| חוב שאורגן מחדש - *הסדר שלפיו תאגיד בנקאי - משיקולים כלכליים או משפטיים הקשורים במצבו הפיננסי של הלווה - מעניק ללווה, לפי הסכם או על פי דין, תנאים מיוחדים שלא היו ניתנים בנסיבות אחרות ואשר מכוונים לאפשר ללקוח לעמוד בהחזר החוב בתנאיו החדשים, למעט הסדר לשינוי בתנאי חוב שבעיקרו משקף תמורות בתנאי האשראי במשק. |
| חוב שאורגן מחדש עם ויתור על הכנסות - ארגון מחדש שעל פיו שיעור ההכנסה האפקטיבי הגלום בזרם התקבולים הצפוי במסגרת ההסדר נופל משיעור ההכנסה האפקטיבי על פי ההסכם המקורי עם הלקוח, לרבות ארגון מחדש של חוב, שבמסגרתו תאגיד בנקאי מעניק ללווה, אשראי במסלול הצמדה שונה ממסלול ההצמדה לפי ההסכם המקורי: |
| בתנאים מיוחדים שאינם ניתנים בנסיבות אחרות ללקוחות בעלי מידת סיכון זהה; | (א) |
| בתנאים רגילים הניתנים בנסיבות אחרות ללקוחות בעלי מידת סיכון זהה, אם במסלול ההצמדה הקיים, לפי ההסכם המקורי, הלקוח התחייב לשלם ריבית גבוהה מהריבית המקובלת בתאגיד הבנקאי במועד הארגון מחדש. | (ב) |
| לענין זה, יראו שינוי של מאפייני אשראי בסיסיים כגון: אשראי בריבית קבועה שניתן כאשראי בריבית משתנה, אשראי בתנאי חח"ד שניתן כאשראי לזמן קצוב וכו' - כשינוי של מסלול ההצמדה. |
| "תנאים מיוחדים" - לעניין ארגון מחדש של חוב בעייתי, עשויים לכלול: |
| הקטנת שיעורי הריבית; | (א) |
| דחיית מועדי פרעון של קרן או ריבית; | (ב) |
| הקטנת שיעור ההצמדה של קרן או ריבית; | (ג) |
| ויתור על קרן או על ריבית שנצברה לפי תנאי החוב; | (ד) |
| כל שינוי אחר בתנאים של חוב בעייתי, שיש בו כדי להעניק תנאים מיוחדים לחייב בשל מצבו העסקי; | (ה) |
| חוב שאינו נושא הכנסה - חוב שהריבית בגינו אינה נזקפת לדוח רווח והפסד, חוב שאורגן מחדש (ראה הגדרה) ויתרת החבות (לרבות הריבית שנצברה עליה) סמוך לפני מועד ההסדר החדש עולה על סכום התקבולים הצפוי לפי ההסדר, חוב בפיגור(ראה הגדרה), או חוב אחר שלגביו אין צופים גביית הריבית הנצברת עליו וזאת למרות שהחוב עצמו לא נקבע כמסופק; |
| חוזה אקדמה (FORWARD) - חוזה בין שני צדדים למכירת כמות נכס כלשהו במחיר מסוים בזמן נתון במועד ידוע מראש (מועד הפקיעה). החוזה קושר קשר מחייב בין הצדדים להסכם. חוזה זה אינו חוזה סטנדרטי ואינו נסחר בשווקי הון מאורגים אלא נעשה לפי צורכי הלקוח. |
| חוזה עתידי (FUTURE) - חוזה בין שני צדדים למכירת כמות נכס כלשהו במחיר מסוים בזמן נתון במועד ידוע מראש (מועד הפקיעה). החוזה קושר קשר מחייב בין הצדדים להסכם. חוזה עתידי זה הוא חוזה סטנדרטי הנסחר בשווקי הון מאורגים. |
| חוזי אופציה - מתחלקים לחוזי רכש (CALL) ולחוזי מכר (PUT) |
| חוזה רכש הוא הזכות לקנות כמות מסוימת של נכס מסוים במחיר מימוש עד (אמריקאית)/ב (אירופית) תאריך מסוים. |
| חוזה מכר הוא הזכות למכור כמות מסוימת של נכס מסוים במחיר מימוש עד (אמריקאית)/ב (אירופית) תאריך מסוים. |
| חוזה SWAP - סדרת חוזים עתידיים או סדרת חוזי אקדמה למספר תקופות ידוע מראש אשר בהם שני הצדדים מסכימים להחליף זרמי תשלומים על קרן מושגית. לדוגמא: חוזה שבו צד אחד יקבל ריבית קבועה של 5% על מיליון ₪ במשך 6 רבעונים החל מהרבעון שיסתיים ב-XXX.31.03, ואילו הצד השני יקבל ריבית פריים בתוספת 2.5% על אותה קרן לאותן תקופות. |
| חוק הבנקאות - חוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א - 1981. |
| חח"ד - ראה "חשבונות חוזרים דביטוריים". |
| חייבים אחרים ויתרות חובה - כולל: |
| חייבים עבור הכנסות שטרם נתקבלו, למעט ריבית המצורפת לסעיף המתאים במאזן; | (1) |
| הוצאות ששולמו מראש; | (2) |
| זהב (ראה הגדרה); | (3) |
| סכומים במעבר. | (4) |
| חסכונות - ראה "תכניות חיסכון, יתרה". |
| חשבון מוגבל - חשבון שאי אפשר למשוך ממנו שק. חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שקים, או יותר, שנמשכו על החשבון. |
| תקופת ההגבלה - שנה. |
| חשבון - חשבון במטבע ישראלי שמושכים ממנו בשק. |
| חשבונות (מספרי חשבונות) |
| מספר החשבונות הוא מספרם ליום סגירת המאזן של הבנק. | (1) |
| חשבון לא פעיל שיתרתו אפס אינו נמנה. | (2) |
| באשראי במטבע ישראלי - בחח"ד וביתרות חובה בעו"ש - נחשבים גם החשבונות שיתרתם בזכות. שינוי במסגרת חח"ד אינו נחשב כחשבון חדש. | (3) |
| באשראי במטבע ישראלי לא-צמוד לזמן קצוב ובאשראי במטבע ישראלי צמוד מובא בחשבון מספר ההלוואות. אם לקוח קיבל מספר הלוואות, כל הלוואה נחשבת לחשבון נפרד. | (4) |
| באשראי רגיל לציבור במטבע חוץ, אם נתנו ללקוח אחד הלוואות במטבעות שונים, כל הלוואה במטבע מסוים נספרת כחשבון אחד. | (5) |
| בניירות ערך למשמרת מובאים בחשבון מספר הפיקדונות של הלקוחות בלבד, ולא מובאים | (6) |
| בחשבון פיקדונות נוסטרו, פיקדונות של קרנות נאמנות ופיקדונות של קופות גמל. | |
| בתכניות חיסכון מאושרות מובא בחשבון מספר התכניות. | (7) |
| אם ללקוח יש מספר תכניות חיסכון, כל תכנית מהווה חשבון נפרד. כמו כן, ללקוח שהפקיד באותה תכנית במועדים שונים (אך לא בדרך של חיוב על פי הרשאה, אלא בהפקדות בודדות) נחשבת כל הפקדה כחשבון נפרד. | |
| בפיקדונות לזמן קצוב, בפיקדונות צמודים למדד ובפיקדונות צמודים לשער החליפין, כל הפקדה נחשבת כחשבון נפרד. | (8) |
| חשבונות חוזרים דביטוריים (חח"ד) - חשבונות עו"ש שלגביהם קיימות מסגרות אשראי מאושרות מראש החייבות בעמלת הקצאה. |
| חשבונות עו"ש - חשבונות שניתן למשוך מהם על פי דרישה. |
|
| למעלה | י |
|---|
| יחס הון לנכסי סיכון - היחס בין ההון לנכסי הסיכון, המחושב של פי המלצות הוועדה הבינלאומית לפיקוח על הבנקים (ועדת באזל). שיטת חישוב ההון (המפורטת בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311) מבוססת על חלוקת ההון להון ראשוני, הון משני והון שלישוני. ההון המשני מורכב משני סוגי הון משני, שלא יעלו על שיעור מסוים מההון הראשוני; ההון השלישוני משמש לכיסוי החשיפה לסיכוני שוק בלבד. מן ההון מנכים: |
| השקעות התאגיד הבנקאי: | (א) |
| 1) במניות וכתבי התחייבות נדחים של חברות בת שדוחותיהן הכספיים לא אוחדו בדוחות הכספיים המאוחדים של התאגיד הבנקאי; | |
| 2) במניות וכתבי התחייבות נדחים של חברות מסונפות שאינן תאגידים ריאליים, אלא אם המפקח אישר שההשקעות בהן לא ינוכו מההון; | |
| 3) בכתבי התחייבות נדחים (כולל ניירות ערך המגובים בכתבי התחייבות נדחים) של תאגיד בנקאי אחר; | |
| מימון רכישה של כתבי התחייבות נדחים (כולל ניירות ערך המגובים בכתבי התחייבות נדחים) של תאגיד בנקאי אחר. | (ב) |
| שיעבוד של כתבי התחייבות נדחים (כולל ניירות ערך המגובים בכתבי התחייבות נדחים) של תאגיד בנקאי אחר, אשר כמותם בכל חשבון של לקוח מסוים עולה על מיליון ש"ח. | (ג) |
| הסיכום המשוקלל של רכיבי הסיכון בעסקי התאגידים הבנקאיים הוא הסכום של: |
| היתרות של כל הנכסים הכלולים במאזן והסעיפים החוץ מאזניים, כשהן משוקללות לפי דרגות סיכון אשראי. | (א) |
| המכפלה של דרישת ההון בגין החשיפה לסיכוני שוק, המחושבת לפי הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 341, בהופכי של יחס ההון המזערי הנדרש - קרי (1/0.09). | (ב) |
| יתרה ממוצעת - לחישוב שיעור ההכנסה (ההוצאה) על נכסים והתחייבויות נלקחות היתרות הממוצעות על בסיס יתרות הפתיחה החודשיות של הנכסים/ההתחייבויות שבגינם נכללו הכנסות (הוצאות) מימון. במגזר מטבע ישראלי לא-צמוד מחושבת היתרה הממוצעת על בסיס יתרות יומיות. |
| יתרה ממוצעת (בדוח על עלות אפקטיבית) - ממוצע היתרות היומיות של החודש הקלנדרי המדווח (לרבות בסעיפים "פיקדונות בבנק ישראל" ו"הלוואות מוניטריות"). |
|
| למעלה | כ |
|---|
| כוח אדם ושכר - ממוצע שנתי, המחושב על בסיס מספר העובדים/המשרות לסוף כל חודש לשנים עשר חודשי השנה שהסתיימה. |
| כתבי התחייבות נדחים - כתבי התחייבות שהזכויות לפיהם נדחות מפני תביעותיהם של כל הנושים האחרים של התאגיד הבנקאי, למעט כתבי התחייבויות אחרים מאותו סוג. |
|
| למעלה | ל |
|---|
| לווה בעייתי - לווה בעל חוב בעייתי. |
| לקוח מוגבל - פרט, או תאגיד, שיש לו חשבון מוגבל. ללקוח מוגבל אסור למשוך שיקים מהחשבון המוגבל ואסור לו לפתוח חשבון שקים. |
| חשבון - חשבון במטבע ישראלי שמושכים ממנו בשק. |
| לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות - לקוח שאסור לו למשוך שיק מאף חשבון במשך שנתיים. |
| הגבלה בנסיבות מחמירות נוצרת כשלקוח מוגבל הוגבל בחשבון נוסף או הוגבל שנית באותו חשבון בתוך שלוש שנים מיום שנסתיימה תקופת הגבלתו. |
| חשבון - חשבון במטבע ישראלי שמושכים ממנו בשק. |
|
| למעלה | מ |
|---|
| מגזר פעילות - מרכיב בתאגיד בנקאי אשר מתקיימים בו שלושת המאפיינים הבאים: |
| עוסק בפעילויות עסקיות אשר מהן הוא עשוי להפיק הכנסות ולשאת בהוצאות (כולל הכנסות והוצאות הנובעות מעסקאות עם רכיבים אחרים באותו תאגיד בנקאי). | (א) |
| תוצאות פעולותיו נבחנות באופן סדיר ע"י ההנהלה והדירקטוריון לצורך קבלת החלטות בנוגע להקצאת משאבים למגזר והערכת ביצועיו. | (ב) |
| קיים לגביו מידע פיננסי נפרד. | (ג) |
| בנוסף, מגזר פעילות צריך לעמוד באחד או יותר מהתנאים הכמותיים הבאים: |
| ההכנסות המדווחות של המגזר, כולל מעסקאות בין מגזריות, הנם 10% או יותר מההכנסות המצרפיות, כולל מעסקאות בין מגזריות, של כל מגזרי הפעילות המדווחים. | (1) |
| סכום תוצאות המגזר בערך מוחלט הוא 10% או יותר מהגדול, בערך מוחלט, בין (1) סכום הרווח המצרפי המדווח של כל מגזרי הפעילות שלא דיווחו על הפסד לבין (2) סכום ההפסד המצרפי המדווח של כל מגזרי הפעילות שדיווחו על הפסד. | (2) |
| נכסי המגזר מהווים 10% או יותר מהנכסים המצרפיים של כל מגזרי הפעילות. | (3) |
| מוסד כספי - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א - 1981. |
| מזומנים - שטרי כסף ומעות בקופות התאגיד הבנקאי. |
| מח"מ - ראה הגדרה: משך חיים ממוצע. |
| מספר חשבונות - ראה "חשבונות". |
| מספר משרות - הנתון הוא לגבי משרות מלאות. עובדים במשרות חלקיות נכללים בהתאם לחלקיות המשרה. מספר השעות הנוספות אינו נכלל בחישוב מספר המשרות. כולל עובדים מכל סוג למעט עובדים בחופשה ללא תשלום. עובדים המושאלים מבנק אחר בקבוצה או מסניף אחר, מדווחים בסניף שבו הם מושאלים, ואינם נכללים בבנק או בסניף המשאילים. |
| מכשיר פיננסי - מזומן, ראייה לבעלות בתאגיד או חוזה המקיים את שני הסעיפים הבאים: |
| I. מטיל על צד אחד התחייבות חוזית |
| (1) להעביר מזומן או מכשיר פיננסי אחר לצד שני, | |
| או | |
| (2) להחליף מכשירים פיננסיים אחרים עם הצד השני בתנאים העלולים להיות לרעת הצד הראשון. | |
| II. מעניק לצד השני זכות חוזית |
| (1) לקבל מזומן או מכשיר פיננסי אחר מהצד הראשון; | |
| או | |
| (2) להחליף מכשירים פיננסיים אחרים עם הצד הראשון בתנאים העשויים להיות לטובת הצד השני. | |
| מכשיר נגזר - מכשיר פיננסי או חוזה אחר שיש לו את כל שלושת המרכיבים הבאים: |
| יש לו (1) בסיסים (underlyings) אחד או יותר ו - (2) סכומים נקובים 1(notional amounts)אחד או יותר או הוראות בגין תשלום (payment provisions), או שניהם גם יחד. תנאים אלה קובעים את סכום הסילוק amount of the settlement)) או סכומי הסילוקים, ובמקרים מסוימים הם קובעים האם נדרש סילוק2. | (1) |
| אינו דורש השקעה ראשונית נטו (initial net investment), או דורש השקעה ראשונית נטו קטנה מזו שהייתה נדרשת בסוגי חוזים אחרים שהיו צפויים להגיב בצורה דומה על שינויים בגורמי שוק. | (2) |
| תנאיו דורשים או מתירים סילוק נטו, ניתן לבצע בנקל (readily) סילוק נטו באמצעים שמחוץ לחוזה, או שיש בו הוראה בדבר מסירה של נכס המעמידה את המקבל במצב שאינו שונה מהותית מסילוק נטו. | (3) |
__________________
1 ,לעיתים נעשה שימוש בשמות אחרים. לדוגמא בחוזים מסוימים הסכום הנקוב נקרא הסכום שעל פי החוזה (faced amount).
2 להלן בהגדרה זו המונחים בסיס, סכום נקוב, הוראה בגין תשלום וסילוק כוללים גם את צורת הרבים שלהם. ההכללה של צורת היחיד וצורת הרבים גם יחד שננקטה בסעיף זה מדויקת יותר אך מסרבלת בהרבה ופוגמת בשטף הקריאה. |
|
|
| משך חיים ממוצע - מחושב לסך כל הנכסים/ההתחייבויות במגזר ההצמדה הספציפי על ידי שקלול התקופות בסכומי היתרות, כשהן מהוונות לפי שיעור התשואה הפנימי, ומחולקות ביתרה המאזנית. |
| משכורות והוצאות נלוות - כולל: |
|---|
| משכורות וגמלאות. | (1) |
| הוצאות נלוות, לרבות תשלומים לביטוח לאומי, הפרשות שוטפות לפיצויי פיטורים, פיצויי פרישה, פנסיה וחופשה וכן תשלומי פנסיה ופיצויים שלא הופרשה בגינם הפרשה בעבר. | (2) |
| תשלומים למועסקים שעמם אין עוד יחסי עובד ומעביד, לרבות תשלומים לעובדים המושאלים מחברה אחרת בקבוצה, וכן תשלומים בגין שירותי עבודה המשולמים ישירות לחברות להספקת כוח אדם. | (3) |
| מס שכר המוטל על פי חוק מס ערך מוסף. | (4) |
| סכום ההפרש שבו הסכומים בגין שנים קודמות הדרושים להשלמת העתודות לפיצויי פיטורים, לפיצויי פרישה לפנסיה ולחופשה עולים על ההכנסות מהיעודות המתאימות. | (5) |
| הטבה לעובדים בגין הנפקת מניות, אופציות וזכויות, או בגין הצעת מכר על ידי בעל השליטה בתאגיד הבנקאי. | (6) |
| משרד - כל מקום עסקים של תאגיד - משרד ראשי או סניף. |
| משרדי הבנק בישראל - לרבות משרדיו ביהודה ובשומרון. |
|
| למעלה | נ |
|---|
| נגזר אשראי - חוזה המעביר סיכון אשראי מקונה למוכר. נגזרי אשראי יכולים ללבוש צורות שונות כמו: אופציות להגנה על כשל אשראי, שטר לכיסוי חלקי של סיכון האשראי, SWAP לכיסוי מלא של הסיכון וכו'. |
| נגזר אחר - נגזר שאינו מגדר ואינו ALM. |
| נגזר מגדר (Hedge) - נגזר שהנהלת הבנק מייעדת אותו כמגדר ובתנאי שהוא כשיר לכך. זאת כאשר אופי החשיפה לסיכונים של המגדר זהה לאלה של המגודר. הפריט המגודר צריך להיות מזוהה ספציפית . בתחילת הגידור קיים תיעוד פורמלי של יחס הגידור ושל המטרה והאסטרטגיה של ניהול הסיכונים של התאגיד הבנקאי ביצירת הגידור, לרבות זיהוי המכשיר המגדר, הפריט המגודר, מהות הסיכון המגודר, ואופן הערכת האפקטיביות של המכשיר המגדר בקיזוז החשיפה לשינויים בשווי ההוגן של הפריט המגודר, שניתן ליחס אותה לסיכון המגודר. נדרש בסיס סביר לאופן בו התאגיד הבנקאי מתכנן להעריך את אפקטיביות המכשיר המגדר. |
| נגזר (ALM (Assets Liabilities Management - נגזר שהנהלת הבנק רואה בו מגדר אך אין הוא עומד בתנאי הגידור שנקבעו בגילוי הדעת. |
| ניירות ערך - לרבות איגרות חוב ומניות. |
| ניירות ערך זמינים למכירה - ניירות ערך שלא סווגו כאיגרות חוב המוחזקות לפדיון או כניירות ערך למסחר. |
| ניירות ערך למסחר (trading securities) - ניירות ערך שנרכשו ומוחזקים במטרה למכרם בקרוב. (לכן הם מוחזקים לתקופות קצרות.) פעילות למסחר מתבטאת בדרך כלל בפעילות ערה של קניות ומכירות ומטרתה בדרך כלל להפיק רווחים ממסחר - הפרשים בין מחירי BID ו-ASK, הפרשים בין מחירי wholesale ו-retail, שינויים קצרי מועד במחיר וכו'. |
| ניירות ערך למשמרת - כולל ניירות ערך במטבע ישראלי ובמטבע חוץ סחירים ולא-סחירים, ניירות ערך למשמרת של הציבור למעט כאלה המוחזקים עבור קרנות נאמנות ועבור קופות גמל. |
| נכסים אחרים - כולל: |
| מסים נדחים לקבל (בניכוי עתודה למסים נדחים); | (1) |
| יעודה לפיצויי פיטורים, לפיצויי פרישה, לפנסיה ולחופשה (בניכוי העתודה המתאימה); | (2) |
| רכוש לא-מוחשי; | (3) |
| נכסים שהתקבלו בגין אשראים שסולקו; | (4) |
| יתרת הוצאות להפחתה (בגין הנפקת איגרות חוב, כתבי התחייבות נדחים, גיוס פיקדונות לז"א ואחרות); | (5) |
| עודף המקדמות ששולמו למס הכנסה על העתודה השוטפת למס הכנסה; | (6) |
| יתרות חובה בגין מכשירים נגזרים; | (7) |
| חייבים אחרים ויתרות חובה (ראה הגדרה). | (8) |
| נציגות - שלוחה בחו"ל, שאדם אחד או יותר מייצגים בה את הבנק בארץ המארחת. הנציגות מוגבלת ליצירת קשרים עם לקוחות ולהעברת מידע, ואינה רשאית לעשות עסקים בנקאיים. |
|
| למעלה | ס |
|---|
| סוכנות - שלוחה בחו"ל, הרשאית לבצע סוגים מסוימים של עסקאות בנקאיות, ובדרך כלל אינה רשאית לקבל פיקדונות או למלא תפקידים של נאמן. |
| סיכון אשראי מאזני - אשראי לציבור באחריות התאגיד הבנקאי בניכוי הפרשה ספציפית לחובות מסופקים ובתוספת השקעות באגרות חוב של הציבור ונכסים אחרים בגין מכשירים נגזרים כנגד הציבור. |
| סיכון אשראי חוץ-מאזני - כפי שחושב לצורך המגבלה על חבות של לווה, כמוגדר להלן: |
| סך כל הסכומים האלה: | |
| ערבות, קבול שטרות, ניכיון משנה של שטרות, אשראי תעודות והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת. | (א) |
| עסקה עתידית - סך כל הסכומים האלה: | (ב) |
| |
| 10% מיתרת עסקה עתידית. | |
| "עסקה עתידית" - כל אחת מאלה, הן כשהתאגיד הבנקאי צד לה והן כשהוא ערב לה: | (1) |
| (א) עסקה מסוג Forward או Future, במטבע שהוא הילך חוקי או בסל המטבעות, | |
| בטובין, בניירות ערך או בזכויות; אלא אם כן קיימת עם אותו לקוח עסקה עתידית מאותו | |
| סוג שתקוזז כנגד העסקה הראשונה במועד פירעונה; | |
| (ב) עסקת חליפין בריבית או בתשואות אחרות, לרבות בהפרשי הצמדה או בהפרשי שער; | |
| (ג) הסכם מסוג Forward rate agreement או Future rate agreement; | |
| (ד) רכישת אופציה על ידי התאגיד הבנקאי לקנות או למכור את אחד הנכסים האמורים בפסקה זו. | |
| למעט: | |
| עסקה בחוזה הנסחר בבורסה, שמסלקת הבורסה אחראית כלפי הלקוח למימושו וקיימות דרישות להתאמה היומית של ה"מרג'ין"; | |
| יתרת עסקה עתידית עם לקוח שהוא מהסוג המפורט בפסקה ב(1)(א) לעיל, אשר תקוזז במועד פירעונה כנגד עסקה עתידית הפוכה מאותו סוג ועם אותו לקוח - בסכום שחייב במועד הלקוח לאחר הקיזוז. | (2) |
| סכום ההתחייבויות של התאגיד הבנקאי למסלקת מעו"ף, בגין סכום הבטוחות שבו מתחייב לקוח לפי התרחישים כמפורט בחוקי העזר של מסלקת מעו"ף. | |
| |
| התחייבויות (לרבות מותנות) של התאגיד הבנקאי למתן אשראי או להוצאת ערבות, למעט התחייבות כאמור, שמימושה מותנה בקבלת ביטחונות המשמשים כניכויים - בגובה סכום האשראי או הערבות. | (ג) |
| |
| האמור לעיל כפוף להוראות האלה: | (ד) |
| אם התחייבות למתן אשראי או להוצאת ערבות מותנית בפירעון אשראי אחר או ערבות אחרת, סכום החבות לא יעלה על סכום החבות המירבית מביניהם, ובלבד שהתאגיד הבנקאי וידא כי לא ניתן לממש את ההתחייבות ללא הקטנת האשראי, או הערבות, הקיימים, באותו סכום. | (1) |
| התחייבות למתן חבות לא תשוקלל בשיעור גבוה יותר מהחבות הסופית עצמה, אם תמומש. | (2) |
| התחייבות למתן אשראי, או להוצאת ערבות, אשר נקבע במפורש בהסכם עם הלווה כי תמומש רק אם לא תביא לחריגה ממגבלות לווה או קבוצת לווים בהתאמה, לא תיחשב כ"חבות", ובלבד שהתאגיד הבנקאי וידאכי לא ניתן לממש את ההתחייבות אם תביא לחריגה ממגבלות לווה או קבוצת לווים בהתאמה, באותו סכום; | (3) |
| פיסקה זו בתוקף החל מ-1.1.1998. עם זאת שוקללו בשנת 1998 רק 50% מההתחייבויות ורק החל מ-1.1.1999 הן משוקללות במלואן. | |
| 50% מסך כל ה"התחייבויות כחתם", כמשמעותן בהוראה מס' 321 בהוראות ניהול בנקאי תקין, בנושא "חיתום הנפקות של ניירות ערך". | (ה) |
| פיסקה זו בתוקף החל מ-1.1.1998. | |
| סכום נקוב - מספר של יחידות מטבע, מניות, יחידות מידה לסחורות bushel, pounds) , ) או יחידות אחרות שצוינו במכשיר נגזר. |
| סניף - מקום קבוע (כלומר לא נפתח מראש לתקופה מוגבלת), מותר לבצע בו את כל הפעילות המותרת לתאגיד בנקאי, הוא פועל בזמני פעילות שנקבעו כמקובלים באותו תאגיד בנקאי, הניהול שלו נעשה בסניף ומותר לשרת בו את כל הלקוחות. |
|
| למעלה | ע |
|---|
| עו"ש ביתרת חובה - יתרת חובה בחשבונות עו"ש שאינם חשבונות חח"ד. |
| עלות האפקטיבית ממוצעת של חח"ד ועו"ש ביתרת חובה - עלות זו כוללת את הרכיבים האלה: |
| ריבית רגילה (ראה הגדרה); | (1) |
| תוספת ריבית חריגה; | (2) |
| דמי הקצאת אשראי. | (3) |
| חישוב העלות מבוסס על החיובים בפועל של הרכיבים האלה בסך חשבונות הלקוחות של שבעת הבנקים הגדולים. |
| העלות האפקטיבית הממוצעת על בסיס שנתי - העלות המחושבת על בסיס שנתי היא על פי הנוסחה: |
 |
| כאשר: | |
| העלות החודשית, המחושבת כלהלן: ההכנסה (ההוצאה) במשך החודש, מחולקת ביתרה הממוצעת. | A - |
| מספר הימים בתקופת החיוב, המחושב כלהלן: | DP - |
| באשראי בחח"ד, באשראי לז"ק שאינו on-call, בחשבונות עו"ש ביתרות זכות ופיקדונות בב"י DP שווה למספר הימים ברביע. באשראי on-call, בפח"ק ובפיקדונות הבין-בנקאיים DP שווה 7; בהלוואה המוניטרית, בפז"ק ובמק"ם מחושב DP בכל חודש על פי נתוני הפיקוח על הבנקים ונתוני המחלקה המוניטרית | |
| כמספר הימים בחודש המדווח. | DM - |
| מספר הימים בשנה. | DY - |
| העלות מבוססת על חיובים וזיכויים בפועל של לקוחות הבנקים. |
| עלות האשראי ללקוח הממוצע הנמצא בחריגה במשך כל התקופה - העלות האפקטיבית הממוצעת של חח"ד ועו"ש ביתרת חובה בניכוי הרכיב "תוספת ריבית חריגה" הממוצע ובתוספת מלוא התעריף של רכיב זה. |
| עמלות גבייה על אשראי - כולל סכומים הנגבים בצורת עמלות גבייה על אשראי הניתן מכספי פיקדונות למתן הלוואות על אחריות המפקיד ואין לתאגיד הבנקאי מירווח בין הריבית לקבל לבין הריבית לשלם. |
| עמלות מעסקי מימון - כולל עמלות בגין קיבולים, ערבויות אשראי ואשראי תעודות. |
| עמלות תפעוליות - עמלות בגין מתן שירותים. |
| ענפי המשק - סיווג ענפי המשק - |
| מבוסס על ההגדרות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. | 1. |
| האשראי לציבור לפי ענפי המשק יסווג בהתאם לענף פעילות עיקרית של הלווה. (עד 1996, ועד בכלל, סווג האשראי בהתאם לייעודו.) | 2. |
| נכסים והתחייבויות הנובעים מעסקאות אחרות יימדדו לפי השווי ההוגן ביום הדיווח. שינויים בשווי ההוגן של מכשירים פיננסיים נגזרים כנ"ל ייזקפו לסעיף "הכנסות מימון מעסקאות אחרות" או "הוצאות מימון מעסקאות אחרות", בהתאמה, לאחר קיזוז התוצאות של עסקאות בחוזי ריבית באותו מכשיר ולאחר קיזוז התוצאות של עסקאות בחוזי מטבע באותו מכשיר. למרות האמור לעיל אין לקזז בין תוצאות עסקאות בהן מתקיימת סליקת מזומנים יומית "margin" לבין תוצאות עסקאות אחרות. |
| למרות האמור לעיל, בחוזים עתידיים (futures), נכסים והתחייבויות שמקורם בשינויים בשווי השוק של החוזה יוכרו כהתאמה ליתרה המאזנית של הפריט המגודר. |
| הכנסות/הוצאות ממכשיר נגזר המשמש לגידור של התקשרות עתידית מראש של התאגיד הבנקאי, שיש לגביה הסכם חתום, ביצועה אינו מוטל בספק, ותוצאותיה לא נרשמו עדיין בדוח הרווח וההפסד, תידחנה ותיכללנה במדידת העסקה שהיא תוצאת אותה התקשרות. אין להמשיך ולדחות תוצאות ממכשיר פיננסי נגזר ששימש כעסקת גידור כנ"ל לאחר מועד ביצועה של העסקה העתידית. |
| עסקת תיווך באחריות - עסקה שלא סווגה כעסקת תיווך טהור והיא עסקת רכישה או כתיבה של מכשיר פיננסי נגזר שנעשתה על ידי התאגיד הבנקאי עם צד שני שמייד בסמוך לביצועה ולא יאוחר מאותו יום עסקים, נעשתה עסקה נגדית לכתיבה או רכישה של מכשיר פיננסי זהה עם צד שלישי. (התאגיד הבנקאי אינו חשוף לסיכון כלשהו בשל העסקה שביצע למעט סיכון אשראי ואחריותו כסוכן). |
| נכסים והתחייבויות הנובעים מעסקת תיווך באחריות יימדדו לפי שוויים ההוגן ביום הדיווח, באופן שיתרת הנכס הנובעת מהעסקה תהיה שווה ליתרת ההתחייבות מהעסקה הנגדית. הכנסות מימון מעסקת תיווך באחריות יתפרסו על פני תקופת העסקה ויירשמו כ"עמלות מעסקאות תיווך באחריות". |
| עסקת תיווך טהור - עסקה במכשיר פיננסי נגזר שבה אין לתאגיד הבנקאי מעמד של צד לעסקה. |
| (התאגיד הבנקאי אינו חשוף לסיכון כלשהו בשל העסקה שביצע למעט אחריותו כסוכן.) הכנסה מעסקת תיווך טהור תירשם, בעת ביצוע העסקה, כהכנסה מעמלות תפעוליות. |
| ערבויות והתחייבויות אחרות - כל סוגי הערבויות שאינן ערבויות להבטחת אשראי, וכן כל סוגי ההתחייבויות האחרות על חשבון לקוחות, שאינן כלולות לעיל, למעט עסקאות עתידיות במטבעות ובסחורות. |
| ערבויות להבטחת אשראי - התחייבויות על חשבון לקוחות מהסוגים הבאים: |
| ערבות, כתב שיפוי או התחייבות אחרת לנותן האשראי או למי שערב למילוי התחייבותו של מקבל האשראי, לרבות ערבויות ליתרות חוב הנובעות מעסקאות בכרטיסי אשראי; | 1. |
| ניכיון משנה שלא על ידי בנק ישראל, כאשר לקונה זכות חזרה אל התאגיד הבנקאי המוכר; | 2. |
| ערבות לטובת ספק שירותים או סחורות להבטחת תשלומים בעד השירותים או הסחורות שהוא מספק. | 3. |
| ערבות לטובת משכיר ציוד להבטחת תשלומים של שוכר הציוד. | 4. |
|
| למעלה | פ |
|---|
| פז"ק - פיקדון שקלי לא צמוד לזמן קצוב, לזמן קצר אפילו ליום אחד, בריבית קבועה או משתנה, לתקופות הפקדה מוגדרות מראש, בסכום, בריבית ובתנאים מוסכמים, כפי שנקבעו עם הלקוח במועד ההפקדה. |
| הפיקדון יכול להיות חד פעמי או מתחדש לסירוגין עם אפשרות למשיכה חלקית או מלאה של קרן ההפקדה ו/או הריבית במועדי החידוש. |
| פח"ק - פיקדון חוזר קרדיטורי שתנאיו הם: |
| אסור כי החשבון יימצא ביתרת חובה; | (1) |
| אין לשלם מהחשבון בהמחאה; | (2) |
| אין להעביר מהחשבון למוטב אחר או לחשבון אחר, למעט לחשבון העו"ש של אותו לקוח באותו תאגיד בנקאי; | (3) |
| הפיקדון אינו צמוד. | (4) |
| פיקדונות בבנקים - כולל: |
| הלוואות; | (1) |
| פיקדונות שלגביהם התאגיד הבנקאי המדווח מחזיק תעודות פיקדון סחירות אשר הוצאו על ידי הבנק שבו הופקדו הפיקדונות; | (2) |
| פיקדונות בבנק הדואר. | (3) |
| למעט: |
|---|
| פיקדונות בבנקים שלגביהם ניתנה לאותם בנקים זכות קיזוז או הגבלה אחרת בגין חבויות של חברות בת ושל אחרים לאותם בנקים. |
| בדוח השלוחות נכללים בסעיף זה גם "פדרל פנדס". בסניפים נכלל בסעיף זה הפסד שנצבר בסניף שלא ניתן לקזזו מפיקדונות של המרכז בסניף והוא טרם כוסה על ידי המרכז בישראל. |
| פיקדונות הממשלה - ממשלת ישראל ופיקדונות ממשלות זרות. |
| פיקדונות הציבור במטבע חוץ - פיקדונות תושב (פמ"ח), פיקדונות תושב (פיצויים) ופיקדונות לא-תושב לרבות פיקדונות מתאגידים בנקאיים בחו"ל. |
| פיקדונות הציבור במטבע ישראלי - פיקדונות לפי דרישה, פח"ק, פיקדונות לז"ק, תוכניות חסכון ופיקדונות לא-תושב של תושבי חוץ. |
| פיקדונות לא-תושב - כהגדרתם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשמ"ח - 1998 (ההיתר הכללי). פיקדונות לא-תושב של תושבי חוץ במטבע חוץ ובשקלים, לרבות זיכויים שטרם מוינו. |
| פיקדונות מבנקים - |
|---|
| כולל פיקדונות (לרבות פיקדונות מיועדים ) מבנק הדואר, לרבות ההלוואה המוניטרית מבנק ישראל, ומבנקים מרכזיים אחרים ולרבות משיכות יתר מבנקים. | א. |
| בדוחות שנתוניהם מבוססים על הגדרות הוראות הדיווח לציבור, נכללים הקיבולים בסעיף זה, פרט לדוח רווח והפסד שנשלח לפיקוח על הבנקים שבו לא נכללים הקיבולים ב"פיקדונות מבנקים". | ב. |
| פיקדונות לפי מידת הגבייה - פיקדונות שפירעונם למפקיד מותנה במידת הגבייה מן האשראי, ואין לתאגיד סיכון להפסד מהאשראי שניתן מהם, ולגביהם המפקיד קובע לאיזה לווה או קבוצת לווים יינתנו סכומיהם כהלוואות. זאת בתנאי שהלוואות אלו ניתנות לאותן תקופות ובאותו סוג הצמדה או באותו מטבע שקבע המפקיד. | |
| פיקדונות מיועדים - פיקדונות שלגביהם המפקיד קובע לאיזה לווה או קבוצת לווים יינתנו סכומיהם כהלוואות ובתנאי שהלוואות אלה ניתנות לפי אותן תקופות ובאותו סוג הצמדה, או באותו מטבע שקבע המפקיד (אם התאגיד הבנקאי נתן הלוואה במטבע שונה ועשה עסקת גידור בין-מטבעית תיחשב הלוואה זו באותו מטבע.) החזרת הפיקדונות למפקיד אינה מותנית בגביית האשראים שניתנו מפיקדונות אלה. | |
| פיקדונות צמודים למדד - פיקדונות במטבע ישראל שלפי תנאיהם הקרן או הריבית עליהם צמודות, כולן או מקצתן, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר. | |
| פיקדונות צמודים לשער החליפין (פצ"ם) - פיקדונות במטבע ישראלי שבהם הקרן צמודה לשער החליפין של המטבע הישראלי. |
| פיקדונות תושב (פמ"ח), פיקדונות תושב (פיצויים) - כהגדרתם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשמ"ח - 1998 (ההיתר הכללי). |
| פעילות בישראל - לגבי דוחות המסתמכים על המאזן החודשי- לרבות חברות שאוחדו איחוד מלא בדוח הכספי הלא-מאוחד של התאגיד הבנקאי על פי סעיף 9 ב', עמ' 661-12 להוראות בדבר עריכת דוח כספי שנתי. |
| לגבי דוחות המסתמכים על הדוח הרבעוני על חלוקת סיכון האשראי הכולל לפי ענפי משק - לפי הקריטריונים המפורטים בסעיף 2.3 בעקרונות הסיווג המפורטים במבוא של "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993 "של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". |
|
| למעלה | צ |
|---|
| ציבור - פרטים ותאגידים, למעט תאגידים בנקאיים, הממשלה וממשלות זרות. |
| צמוד למדד - צמוד למדד המחירים לצרכן. |
|
| למעלה | ק |
|---|
| קבוצה בנקאית - תאגיד בנקאי, יחד עם חברות-הבת שלו, שדוחותיהן הכספיים אוחדו בדוחותיו הכספיים (המאוחדים). |
|
| למעלה | ר |
|---|
| רווח בסניפים (בדוח שלוחות) - נכלל ב"התחייבויות אחרות". |
| ריבית - ריבית, הפרשי הצמדה, (לרבות הפרשי הצמדה למטבע חוץ) והפרשי שער על יתרות הנקובות במטבע חוץ. |
| ריבית בסיסית (ריבית פריים) - ריבית תעריפית ללקוחות מועדפים בעלי חשבונות חוזרים דביטוריים. |
| ריבית העוגן- ריבית הנקבעת לפי בסיס אובייקטיבי חיצוני היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתה, על פי נוסחה קבועה מראש. |
| ריבית רגילה - (ראה עלות אפקטיבית ממוצעת של חח"ד ועו"ש ביתרת חובה) ריבית שנקבעה ללקוח, הכוללת ריבית בסיסית בתוספת פרמיית סיכון (לפי הערכת הבנק את הלקוח). |
|
| למעלה | ש |
|---|
| שווי הוגן ברוטו חיובי - הסכום הכולל של השווי ההוגן של חוזים שחייב לבנק הצד הנגדי לו, מבלי שמביאים בחשבון את הקיזוזים. זה מייצג את ההפסד המכסימלי של הבנק אם לכל הצדדים הנגדיים לחוזיו יהיה כשל ואם אין קיזוז של החוזים וכשאין לבנק כל משכנתא של הצד הנגדי. |
| שווי הוגן ברוטו שלילי - הסכום הכולל של השווי ההוגן של חוזים, כאשר הבנק חייב כסף לצד הנגדי, מבלי שמביאים בחשבון את הקיזוזים. זה מייצג את ההפסד המכסימלי של הצד הנגדי לבנק אם: לבנק יהיה כשל ואם אין קיזוז של החוזים והבנק לא נתן לו שום משכון. |
| שווי הוגן של מכשיר פיננסי ("Fair value") - הסכום שבו היה אפשר לרכוש או למכור נכס (ליטול או לפרוע התחייבות) בעסקה שוטפת בין צדדים הפועלים בהתאם לרצונם (willing parties), כלומר בעסקה שאינה מכירה כפויה או מכירה במהלך פירוק. מחירי שוק מצוטטים בשווקים פעילים הנם הראיה הטובה ביותר לשווי הוגן ויש לעשות בהם שימוש כבסיס למדידה, אם הם זמינים. אם מחיר שוק מצוטט הנו זמין, השווי ההוגן הנו המכפלה של מספר היחידות למסחר באותו מחיר שוק. אם מחיר שוק מצוטט אינו זמין, אומדן השווי ההוגן צריך להתבסס על המידע הטוב ביותר הזמין בנסיבות. אומדן השווי ההוגן צריך להתחשב במחירים של נכסים דומים או התחייבויות דומות ובתוצאות של שיטות הערכה במידה בה הן זמינות בנסיבות. דוגמאות לשיטות הערכה כוללות ערך נוכחי של אומדן תזרימי מזומנים עתידיים צפויים תוך שימוש בשעורי היוון התואמים את הסיכונים הכרוכים ומודלים לתמחור אופציות. שיטות הערכה למדידת נכסים והתחייבויות צריכות להיות עקביות עם התכלית של מדידת שווי הוגן. ביישום שיטות אלו יש להשתמש בהנחות שהמשתתפים בשוק היו משתמשים בהן לקביעת האומדן שלהם של שווי, הכנסות עתידיות והוצאות עתידיות, כולל הנחות לגבי שעורי ריבית, אי קיום תנאי עיקרי בהסכם האשראי, פירעון מוקדם ותנודתיות. במדידה של חוזי אקדמה, כגון חוזי אקדמה של מטבע חוץ, לפי שווי הוגן על ידי היוון אומדני תזרימי מזומנים עתידיים, התאגיד הבנקאי צריך לבסס את האומדן של תזרימי המזומנים העתידיים על השינויים בשער הפורוורד (ולא בשער הספוט). במדידה של התחייבויות פיננסיות ונגזרים שאינם פיננסיים שהנם התחייבויות לפי שווי הוגן, על ידי היוון אומדן תזרימי מזומנים עתידיים (או תשלומים שווי ערך של נכסים אחרים), המטרה היא להשתמש בשעורי ההיוון שעל פיהם ניתן היה לסלק התחייבויות אלו בעסקה שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים (arm’s length transaction). |
| לעניין זה: |
| "שוק פעיל" - בורסה וכל "שוק מעבר לדלפק" ("over the counter"( שמתבצע בהם מסחר סדיר במכשיר הפיננסי; |
| "שוק מעבר לדלפק" - שוק סוחרים (dealer market) בו הסוחרים קונים ומוכרים לחשבונם העצמי או שוק סוכנים (broker market) בו הסוכנים מתווכים ומקשרים בין הקונים למוכרים. |
| לעניין מניות (כהגדרתן בסעיף 24.ז.): קיום "שווי הוגן זמין (readily determinable fair value)" מותנה בקיום "מחיר שוק" הנקבע בבורסה, או, לגבי מניות הנסחרות בשווקים מעבר לדלפק, מותנה בפרסום "מחיר שוק" של המניה כדלקמן: בארה"ב ב - NASDAQ או על ידי National Quotation Bureau; בארצות אחרות: בשווקים שהיקף הפעילות בהם בר השוואה לאלה; |
| שטח סניף - ברוטו במ"ר, כולל קומת קרקע, יציע, קומות נוספות, מרתפים, כספות, מחלקות הסניף ושלוחותיו הפועלים סמוך לסניף. לא כולל שטחים של הנהלות אזוריות או ראשיות ולשכות ייעוץ הממוקמות בצמידות לסניף. |
| שיעור הריבית על האשראי - שיעור התשואה המתקבל בידי הבנק. לדוגמה: בהלוואות המסובסדות על ידי קבלנים מדווח שיעור הריבית המלא המתקבל בידי הבנק, דהיינו אחוז הריבית שנגבה ישירות מהלווה בתוספת אחוז הריבית שהבנק מקבל מהקבלנים. |
| שק שסורב - שק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב או אחריו, והבנק סירב לפרעו - מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון, והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינא אם הייתה סיבה נוספת לסירוב, או אם ניתנה הוראות ביטול. |
| שלוחות מחוץ לישראל - נציגות, סוכנות, סניף או חברה בת של בנק ישראלי מחוץ לישראל. |
| שליטה - היכולת - בין לבד ובין יחד עם אחרים - לכוון פעילות של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, ייחשב אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה: |
| הוא מחזיק מחצית, או יותר, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; | (1) |
| בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שעניינן מכירה, או חיסול, של רוב עסקי התאגיד, או שינוי מהותי בהם. | (2) |
|
| למעלה | ת |
|---|
| תאגיד בנקאי - תאגיד שקיבל רשיון לפי סעיף 4 לחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפת. |
| תאגיד בנקאי מיוחד - בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות, או מוסד כספי, כמשמעותם בחוק הבנקאות. |
| תאגיד בנקאי רגיל - תאגיד בנקאי לפי רשימה בסעיף 1 |
| תכניות חיסכון, יתרה - היתרה מתייחסת ליום האחרון של החודש. שיערוך ההצמדה למדד נעשה בהתאם להוראות הדיווח הכספי לציבור. היתרה כוללת את החלק היחסי של סכום המענק בתוספת ריבית והפרשי הצמדה שהצטברו עליהם ונזקפו לדוח רווח והפסד. |
| תכניות חיסכון מאושרות - פיקדונות במסגרת תכניות חיסכון, הצמדה שנצברו על הקרן שאישר שר האוצר על פי החוק לעידוד החיסכון (כולל קרן, מענק, ריבית והפרש ועל המענק). |
| תושב חוץ - מי שאינו תושב ישראל. |
| תושב ישראל - |
|---|
| אזרח ישראלי, או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודה עולה, או על פי רשיון לישיבת קבע, למעט אזרח ישראלי המתגורר דרך קבע בחו"ל. לפיכך, אזרח ישראלי אשר בשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפעולה כלשהי על פי חוק הפיקוח על המטבע שהה בישראל או באזור תקופה שאינה עולה על 60 יום, מוגדר, לצורך הוראות הפיקוח על המטבע, כתושב חוץ. | (1) |
| תאגיד שנרשם, או שחובה עליו להירשם, בפנקס המתנהל על פי כל דין בישראל או באזור, וכן מי שאינו יחיד ואשר עיקר פעילותו בישראל או באזור. | (2) |
| "אזור" לעניין זה - יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית. |
| תנועות התיישבות - קבוצות וקיבוצים, מושבים, ארגוני קניות אזוריים וארציים, קרנות מימון ארציות, מפעלים אזוריים השייכים לארגוני הקניות, חברות שיווק ארציות וכו'; |
תגובה לכתבה
הדפסת כתבה
שלחו כתבה
שתף כתבה
